החברות הכי טובות
לפני שנים רבות, הייתה ילדה ושמה: יהלי.
היא הייתה החברה הכי טובה שלי.
תמיד היינו יחד, שיחקנו בהפסקות, אכלנו יחד, הכנו שיעורים והיינו בלתי נפרדות.
יום אחד הגיעה יהלי לבית הספר עם פנים נפולות.
שאלתי אותה: “מה קרה”? “למה את עצובה”?
היא סיפרה לי שהיא עוזבת את בית הספר.
ואז הייתי ממש עצובה .
החברה הכי טובה, שאהבתי ממש, שתמיד עזרה לי וידעתי שיש לה את הלב הכי טוב בעולם, עוזבת.
הרגשתי שעולמי חרב עליי.
היא הבטיחה שנהיה בקשר תמיד.
ידעתי שזה יהיה קשה אבל נפגשנו תמיד בחופשות ונשארנו החברות הכי טובות.
