“מה זה, מה אתם עושים פה? איפה אני בכלל?”
_היה זה יום שקט. התחלנו ביום רגיל בבית הספר. באותו יום, כולם היו במתח, המורה מחזירה את המבחנים בחשבון. לא התלהבתי יותר מידי מהציון, אבל לדעתי הוא היה די סביר.
חזרתי הביתה, ומיד התיישבתי לקרוא ספר, ובלי ששמתי לב כל הרחובות נהיו חשוכים. כבר נהיתי עייפה, אז עליתי לישון. פתאום נשמע ברקע קול של אמבולנס, כל המשפחה נכנסה לחדרי. ובאתו רגע קלטתי שזו אזעקה.
“מה זה? מה קורה פה?” אמרתי. “זה רק אזעקה” שמעתי את אימי. היה כמה יירוטים. ולאחר מכן, התחילה עוד אזעקה. כל כך נבהלתי. וכדי לשפר את המצב רוח אחי הקטן התחיל לשיר “שיר למעלות . שלא יהיו עוד אזעקות”… הוא עודד אותנו אבל עדיין זה לא כל כך עזר.
_למחרת קמנו, התארגנו כרגיל, אבל באותו רגע הייתה שוב אזעקה. כבר ממש פחדתי, חשבתי שמשהו רע הולך לקרות. פתאום באו אנשים חמושים, ולקחו אותי, זה היה הדבר הכי מפחיד שקרה לי בחיים.
_כשהגעתי ראיתי ילדה בשם נגה ,ניסינו לתכנן תוכנית איך לברוח, אבל זה לא כל כך הצליח לנו.
אחרי כמה שניות ראינו אנשים מגיעים מהאופק ,
הם תפסו אותנו ,ניסינו להשתחרר עם הגוף אבל רק נגה הצליחה היא ניסתה לעזור לי, היא שיחררה אותי וברחנו
_”אילה איזה כיף לי שיש לי אותך ” היא אמרה. “תודה ” השבתי. “איזה כיף גם לי שיש לי אותך”
רצנו מהר חיפשנו תחנת אוטובוס ,חיכינו שיגיע האוטובוס. עלינו עליו ניסינו לשכנע מישהו שישלם עלינו זה היה קשה אבל הצלחנו. כל אחת חזרה לביתה בשלום ברוך ה’
_
ממש חיכיתי לרגע הזה , דפקתי בדלת, אבא פתח לי את הדלת וממש הופתע לראות מי עומדת בפניו,
כולם באו אלי בנשיקות וחיבוקים וכך הסתיים היום המפתיע הזה.
חזרתי לשגרה רגילה, חיים רגילים ממש שמחתי .
וכל יום שעבר אמרתי תודה גדולה לה’ יתברך שברא אותי ויצר אותי .
_
יום אחד ראיתי את נגה בבית הספר היא אמרה לי שהיא עשתה המון מאמצים כדי להגיע לבית הספר הזה. באותו רגע הרגשתי שמחה גדולה . התחיל השיעור המורה הציגה את נגה בפני הכיתה.
המורה הושיבה את נגה לידי [לפעמים פטפטנו] כי ממש ביקשתי .
באתו יום היו לי המון שיעורי בית, שאלתי את נגה “את רוצה לבוא אלי ונעשה שיעורי בית? “
“כן” היא ענתה. הגענו הביתה ,עשינו שיעורים, שיחקנו קצת ,הלכנו לפעולה [וכן היא הצטרפה לסניף] שיחקנו שחורים ואדומים ,לאחר מכן הכנו פסטה [היא היתה סבירה] חזרנו הביתה מהפעולה ושוב שיחקנו. לאחר מכן היא חזרה לביתה. וואו היה ממש כיף יותר ממה שתיארתי לעצמי ,אבל עכשיו כשהיא לא פה ממש משעמם חבל.
מצאתי לי משהו להתעסק בו, אה וגם ניגנתי קצת בגיטרה ועליתי לישון. למחרת אמא לקחה אותי ליום כיף. ובאמת היה לי כיף, וכך הסתיים לו עוד יום.
