בס”ד
החברה הכי טובה שלי
מאת: זוהר אייזנברג
יש לי הרבה חברות, אבל חברה כמו נוגה לא הייתה לי אף פעם.
את נוגה פגשתי לראשונה במשפחתון בגיל 3 וישר נהיינו החברות הכי טובות.
כל הזמן היינו ביחד, שיחקנו, דיברנו, נהנינו. הקשר ביננו נמשך והתהדק.
גם בבית הספר ישבנו אחת ליד השנייה בכל הכיתות. היינו נפגשות הרבה אחרי בית הספר, ואפילו היינו ישנות אחת אצל השנייה.
היינו חברות כל כך טובות שאהבנו את אותם הדברים. למשל, שתינו אהבנו לאכול סושי ואהבנו גלידה בטעם קרמל – מלוח, אהבנו את אותם ספרים ואת אותם מקצועות בבית הספר.
גילינו אחת לשנייה סודות שלא סיפרנו לאף אחת, עד שגיליתי לה סוד שהיה לי ממש חשוב, שאף אחד לא ידע…
סיפרתי לה בלילה אחד שהיא ישנה אצלי שאחותי הקטנה מאומצת וביקשתי ממנה שלא תספר את זה לאף אחד כי אחותי בעצמה עוד לא יודעת, ההורים שלי רוצים לחכות שתגדל ואז יספרו לה את זה.
למחרת בבית ספר שמעתי בנות מהכיתה מדברות על זה בהפסקה, מייד הבנתי את חומרת העניין, ז”א שאחותי שנמצאת בגן סמוך לבית ספר היא עלולה לשמוע שהיא מאומצת מאחד הילדים של הגן או של בית הספר!!
ישר רצתי לנוגה לקחתי אותה הצידה והתחלתי להגיד לה בכעס: “למה גילית את הסוד!?!?” ואז נוגה אמרה שהיא דיברה עם חברה אחרת על נושא דומה ונפלט לה וגילתה על אחותי המאומצת, וכשהיא נזכרה לא הייתה לה דרך חזרה. אז אמרתי לה שאני לא מדברת איתה יותר.
כשנכנסתי לכיתה ביקשתי מהמורה לעבור מקום אחרי כמעט 5 שנים שאנחנו יושבות אחת ליד השנייה, נוגה ממש נעלבה ואפילו כמאט בכתה, גם אני הייתי עצובה מאוד.
כשחזרתי הביתה סיפרתי לאמא שלי את מה שקרה ואמא שלי הרגיעה אותי ואמרה לי שזה בסדר כי בכל מקרה הם התכוונו לספר לאחותי שהיא מאומצת, כי היא כבר גדולה ויכולה להבין. למחרת ראיתי פתק על השולחן שלי, בפתק היה כתוב:
הי זאת נוגה רק רציתי להגיד לך שאני ממש מצטערת ואני מבינה אותך אם לא תסלחי לי, ושתדעי שאני ממש רוצה לחזור להיות החברות הכי טובות. חשבתי על זה כל הלילה ולא הצלחתי להירדם ואני ממשיכה לחשוב על זה בלי הפסקה ואני ממש מקווה שתסלחי לי. אוהבת
אז חיפשתי אותה ומצאתי אותה בחצר, ואמרתי לה שגם אני רוצה שנחזור להיות החברות הכי טובות, והתחבקנו וחזרתי לשבת לידה.
