החבורה הסודית
דינג דונג נישמע מרחוק כל שעון המגדל
השעה הייתה חצות בדיוק, רוח הלילה נשבה בעוז,
לפתע חלפה ביהירות דמות מסתורית באפלת הלילה.
ליה הייתה הראשונה ששמה לב לדמות, “ראיתם את זה?”
שאלה ליה את החבורה, החבורה הנהנה לאות הסכמה, לפתע חלפה עוד דמות
ליד אריאל ותחבה פתק לידה של אריאל. אריאל צעקה: “תחזור!” הדמות הסתובבה לרגע קט והמשיכה לרוץ.
אריאל קראה לחבורה,
החבורה הגיעה וקראה את הפתק:
“אם אתן רוצות להציל את השרביט עליכן לעבור בטירה האפלה”.
“מה נעשה?” שאלה קיטי “אתן חושבות שמישהו עוכב אחרינו??”.
“לא נראה לי” אמרה ליה “אבל עדיף שנשמור על ערנות.”
“טוב…מחר בבוקר נלך לטירה. מי יודע מה נגלה שם”, אמרה אריאל.
למחרת בזריחה
למחרת החבורה נפגשה במתח ובסקרנות “מי לקח את שרביט הזהב?”
חשבו בליבם אך לא אמרו דבר. כעבור דקות אחדות הגיעה הרכבת, השלישיה עלתה
והתחילה לתכנן תכנית לפושעי השרביט, אחרי שעה קלה הן הגיעו.
הכניסה נראתה מאיימת במיוחד, על הגדר החיה, שנראתה מוזנחת להפליא, היה שלט גדול ועליו רשום:
“הכניסה לזרים אסורה בהחלט!”
“נכנס?” שאלה קיטי. “כן” אמרו יחד ליה ואריאל.
החבורה צלצלה בפעמון והשער ניפתח מעצמו!
הן נכנסו, זה היה מבוך מטיל אימה לנכנסים…
החבורה הייתה נחושה במטרה, לפתע קפץ על ליה חתול גדול ושחור עם עיניים צהובות מבריקות, החתול פיתה את ליה לעקוב אחריו לדלת צדדית. אריאל וקיטי האזינו מאחור. בחדר ראתה ליה שני פושעים לבושים בשחור ומסכה על פניהם. אחד הפושעים לפתע זינק על ליה ואחז בה בחוזקה בעוד חברו קושר אותה לשלשלת שירדה מתיקרת החדר. כשסיימו אמרו לליה:
“אם תתני לנו את היהלום הסגול נוכל לשחרר אותך ואת השרביט ואם לא ההפך!”
ובזה סיימו הפושעים את דברם והסתלקו מהחדר בצורה מסתורית.
ליה נשארה בודדה שהרי היא לא יכלה לחזור אל חברותיה מכיוון שהדלת הייתה נעולה במפתח שהיה אצל הפושעים.
קיטי ואריאל שמעו את הכל! וכמובן ניגשו למלאכה, הם הוציאו זכוכית וצבע סגול מתיקה הנייד של קיטי והתחילו לבנות את היהלום המזויף. “את חושבת שזה יעבוד?” שאלה אריאל את קיטי.
“אני לא בטוחה אבל מקווה שזה יעבוד” ענתה קיטי.
לאחר שעות ארוכות של מאמץ, בהן ליטשו את הזכוכית כדי שתדמה את היהלום האמיתי, היהלום היה מוכן כמעט נישאר רק לצבוע אותו בסגול.
הצבע לקח קצת זמן כי הן גם היו צריכות לנקות את ריצפה כדי שהפושעים לא יחשדו, לאחר כמחצית השעה היהלום היה מוכן!
נישאר רק להביא אותו לליה. קיטי ואריאל חיפשו חריץ קטן וסרקו את קירות החדר. קיטי החלה לאבד סבלנות “אנחנו כבר שעה מחפשות חריץ ולא מוצאות!”.
“מצאתי!” קראה אריאל נרגשת. קיטי התקרבה ו…באמת היה שם חור.
הן הביאו את היהלום לידה של ליה, ליה קרצה להם ואמרה לפושעים שבדיוק חזרו לחדר “החלטתי שאני מותרת על היהלום אך זכרו עליכם לשחרר אותי ואת השרביט” סיימה ליה בקול פוקד.
הפושעים שוחחו ביניהם קצת (לגבי היהלום) נראה שהם מתלבטים וחושדים בחבורה. לאחר-מכן ענו בחיוב, שחררו את ליה הנרגשת וקיבלו את היהלום המזויף.
ליה, קיטי ואריאל מיהרו לצאת מטירת הפושעים המאיימת לפני שיסגרו השערים. החבורה רצה ריצה מטורפת לכיוון השער. כעבור דקות אחדות הגיעו מתנשפות ומזיעות אל השער בדיוק בשנייה האחרונה. החבורה הלכה הביתה בשמחה ובהתרגשות על שעוד הרפתקה מוצלחת נפתרה במהרה .
