“יואו קיילא זה פשוט מעצבן אותי” אמרתי לחברתי קיילא.
“את ממש צודקת” היא אמרה לי.
שכחתי להציג את עצמי..
היי, קוראים לי יובל, אני לומדת בכיתה ה’ בבית ספר בו לומדים בנות ובנים יחד.
התחביבים שלי הם: ליצור, לצייר ולשחק כדורגל- זה הנושא שלנו היום.
מה עיצבן אותי כל כך?
מגיל 6 אני אוהבת מאוד כדורגל. זה המשחק האהוב עלי. התחלתי לשחק עם הבנים בהפסקות בכיתה א’ ולאט לאט עוד חברות שלי מהכיתה אהבו את זה והצטרפו אלי.
מלבד האהבה שלי לכדורגל אני גם לא אוהבת את הצבע הוורוד.
מה הקשר בין שניהם אתם שואלים?
לרוב האנשים ברור שבנות לא אמורות לשחק כדורגל וצריכות לאהוב את הצבע הוורוד.
אז אני לא בת כזאת והסביבה לא תמיד מקבלת בנות כמוני.
אני למשל שונאת ריקוד, נסיכות, פיות, וכל דבר שיש בו צבע וורוד.
לעומת זאת אני אוהבת כדורגל, טניס. ואת הבגדים שלי אני מעדיפה בצבעים כמו כחול, אדום, ירוק, צהוב.
עכשיו, כשאתם קצת יותר מכירים אותי, אספר לכם מה כל כך עצבן אותי.
בשיעורי ספורט, אנו לומדות כל הבנות יחד. ללא הבנים. המורה לא מרשה לשחק כדורגל כי היא חושבת שכדורגל “זה משחק של בנים”.
זו דוגמא אחת למצבים שונים שבהם אני מרגישה שלא כל כך מקבלים אותי כמו שאני.
אני מנסה לעשות הכל כדי שיבינו שבנות יכולות לעשות הכל, הן יכולות לשחק כדורגל ואין דבר כזה משחקים או צבעים של בנים או בנות.
הרגשתי שאני כועסת ממש, ישבתי עם קיילא חברתי וחשבנו יחד מה אפשר לעשות.
החלטנו לפתוח קבוצת וואצאפ אזורית ולגלות האם יש עוד בנות שמרגישות כמונו.
מהר מאוד הצטרפו עוד ועוד בנות לקבוצה.
חשבנו יחד איך נוכל לקדם את הנושא שכ”כ חשוב לנו- כל אחת שיתפה בדברים אני שיתפתי בין היתר גם על המורה לספורט.
החלטנו שחשוב להעלות את המודעות ולנסות להשיג שינוי משמעותי.
נגה, אחת הבנות שהצטרפה לקבוצה, סיפרה לנו שאמא שלה היא העוזרת של שר החינוך.
היא עזרה לנו לקבוע איתו פגישה.
לקראת הפגישה , התכוננו ורשמנו הצעות להעלאת המודעות.
החלטנו להתמקד במספר דברים:
- הכנסת לימוד כדורגל לתוכנית הלימודים בשיעורי ספורט גם לבנות.
- חינוך מגיל צעיר שכל אחד יכול לעשות הכל .
נפגשנו עם שר החינוך, הוא קיבל אותנו יפה, הקשיב לדברים שסיפרנו ועזר לנו לחשוב איך אפשר לעשות שינוי, הוא הבטיח שינסה לטפל במה שהוא יכול.
אני וחברותי לקבוצה התרגשנו מכך שהצלחנו להעלות את המודעות והתחייבנו שכל אחת בבית ספר שלה מנסה לעשות מה שהיא יכולה כדי שיקרה השינוי.
בעקבות הפגישה שלנו עם שר החינוך נפתחה בבית הספר שלי קבוצת כדורגל לבנים ובנות
קישטנו את בית הספר בכרזות ושלטים “את יכולה לעשות כל מה שתרצי” “אתה יכול לעשות כל מה שתרצה”.
ההנהלה אהבה מאוד את הכיוון שלי והחליטה לתת לי להיכנס לכיתות ולהרצות על הנושא.
היום אני מראה לכל מי שפיקפק בי בדרך שאני לא מוותרת, הולכת עם האמת שלי ועושה כל מה שאני רוצה.
אני מרגישה שחל שינוי משמעותי, הסביבה מצליחה לקבל בנות כפי שהן גם אם זה לא בדיוק מה שהם הכירו עד עכשיו.
ויש לי עצה עבורכם: תתייחסו לאנשים בכבוד גם אם הם שונים מכם כי כל אחד מיוחד בדרך שלו.
