ההתערבות באלימות

ב”ה

ההתערבות באלימות- ליטל נטף- כיתה ה’ 1

סיפורי מתחיל בעוד אחד מימי הצהריים השגרתיים, חזרתי מבית הספר ואמי כמו פעמים רבות אחרות פנתה אלי: ” ליטל, את יכולה בבקשה לגשת לסופר? חסרים לי כמה דברים? ” “בכיף , למה לא , בטח . ” עניתי. היא נתנה  לי את רשימת הקניות ויצאתי לסופר. כשהגעתי לרחבה ליד הסופר, נחרדתי לראות ילד עם אבן בידו מכה ילד אחר. לא ידעתי מה לעשות. “שאמשיך לסופר? שאומר משהו? שאחפש מישהו מבוגר? מה עושים?”  המחשבות החלו לנקר במוחי . הייתי מבוהלת ומפוחדת. דבר ראשון התקשרתי לאמי, היא ממש הופתעה לשמוע שאצלנו בשכונה יש כזו מריבה.” מה לעשות אמא?” שאלתי. אמי חשבה קצת ואמרה לי : “גשי לילד שמכה את חבירו ותגידי לו שפשוט יפסיק כאן ועכשיו ! שכן אם לא את מתקשרת למשטרה.”   “למשטרה?!”  שאלתי בתמיהה. כן למשטרה. הם יבואו ויטפלו בזה. אסור לך להתעלם. ניגשתי לאיזור המריבה, ראיתי ילדים שמעודדים וצוחקים מסביב , זה ממש הרגיז אותי. “אתם לא רואים שהוא סובל מה אתם צוחקים?”  תפסיק!! צעקתי לו, פשוט תפסיק! אם לא , אני מצלצלת למשטרה. הילד המכה פשוט צחק והמשיך להכות. החלטתי לרוץ לסופר ולקרוא לקופאית שעבדה שם, היא לא ממש רצתה לצאת ולראות במה מדובר. בלית ברירה הקשבתי לאמי וצלצלתי למשטרה. לא עברו חמש דקות וניידת עם שני שוטרים הגיעו. כשראה אותם הילד המכה הוא פשוט ברח. ניסיתי לומר לשוטרים מה היה. הם שיבחו אותי על התושייה והאכפתיות שלי ופנו לדרכם. אך בזה לא נגמר הסיפור. החלטתי שקניות אני כבר לא אעשה היום. אני אעזור לילד המסכן הזה שהוכה כל כך קשה לחזור לביתו, ליויתי אותו לביתו, הצעתי לו בקבוק מים, ונפרדתי ממנו. לפתע מעבר לכביש ראיתי את אותו ילד מכה. הוא ככל הנראה עקב אחרינו חשבתי לעצמי. הוא הסתכל עלי, אני עליו ולפתע הוא התחיל להתקדם לעברי. הייתי ממש מפוחדת. מה אני אעשה? התחלתי  לרוץ ולברוח והוא אחרי. בדרך צלצלתי לאמי, סיפרתי לה בבכי וצעקות, ” אמא הילד המכה רודף אחרי. אני רק רציתי לעזור . אני מפחדת ממנו.” אמי הציעה שהיא תתקשר לאבא שלי, הוא יאמר מה לעשות. אבא שלי היה מופתע ומפוחד בעצמו.הוא הבטיח לאמי לסייע, הוא עזב את עבודתו , שנמצא לא רחוק מהיכן שהייתי, צלצל אלי , אמר לי איפה להסתתר ואיפה לחכות לו, כשהוא בא, הוא אסף אותי, ונסענו יחד באיטיות אחרי הילד שלא ראה אותנו , לא תאמינו אבל הילד הזה עשה את צעדיו ישירות לסופר. אבי אמר לי, את יודעת מה? אני חייב להחליף מספר מילים איתו. נכנסנו לסופר, וראינו את הילד הזה בקופה . אבא שלי אמר לקופאית: אני מבקש ממך לא לתת שירות לילד הזה. הילד הסתכל אלי במבט מלא זעם אבל לא פצה פה. הקופאית לא הבינה על מה אנחנו מדברים. אבי אמר לילד אתה הרבצת לילד אחר עם אבן. ואם הבת שלי לא היתה מתערבת ועוזרת, אני לא יודע איפה היינו עכשיו. הילד יצא בבושת פנים מהסופר , ולשמחתי זו היתה הפעם האחרונה ששמעתי ממנו.

 לפני סיום יש לי מסר להעביר בעקבות הסיפור לא כל האנשים מתנהגים באותו אופן כלומר: חלק מהאנשים מתערבים כדי לעזור, חלקם צוחקים על זה וחלקם מעדיפים לא להתערב כי הם פוחדים ממה שהמכה יכול לעשות להם אז לדעתי: אתם לא צריכים לעשות את מה שאומרים לכם, או לפעול מפחד כי אתם צריכים לעשות את מה שאתם צריכים לעשות ולפעול.