לפני שנים רבות היה מלך ששלט על העם שלו, שמו היו מורש. עוד כשמורש היה ילד קטן תמיד חלם למלוך על עם כלשהוא – “הלוואי שהייתי יכול להיות מלך” חשב בליבו.. ולמרבה הצער “חלומו התגשם” כיוון שהוריו מתו בתאונה קטלנית ובעקבות כך הוא הפך למלך למרות שהיו לו עוד חמש אחים ואחיות אך הוריו אהבו אותו יותר מכולם ולכולם היה ברור שהוא ימלוך.. שמה של הממלכה ששלט עליה נקראה ממלכת טקה, ממלכת טקה הייתה ממלכה מיוחדת במיוחד, כל הזמן ירד בה שלג ומזג האוויר היה תמיד מאוד חורפי.
מידי שישי כשיצא לסיבוב בכרכרה המלכותית שלו כל בני עמו חיכו לו, מחאו לו כפיים כשעבר וכשהיה יורד מהכרכרה עם בגדיו המלכותיים היה אף תורם כסף לאנשים נזקקים שהיה רואה בדרך,
לעיתים היה מבקש מהעוזרים שלו לאסוף אנשים עניים ונזקקים אל
הארמון שלו שם טיפלו בהם ושלחו אותם בחזרה למקומם רק אחרי
שקיבלו טיפול מסור מעוזרי המלך.
הממלכה שהייתה צמודה לממלכת טקה נקראה ממלכת דוגו והשליט ששלט בממלכת דוגו כל הזמן ניסה להילחם בממלכת טקה כי הוא קינא בו מאוד וביכולות שלו, אז הוא שלח חיילים שינסו להרוג את המלך של טקה ולהשתלט לו על הממלכה אך הוא לא הצליח. ממלכת דוגו ניסתה אף לשלוח מטוסים כדי להביס אותם אך גם זה לא עלה בידם.. ממלכת דוגו הצליחה להשמיד את המטוסים בעזרת טילים לטווח ארוך מאוד.
המלך של ממלכת טקה שבה מזג האויר היה דווקא קייצי הקים משפחה, היו להם 3 נסיכים וגם הם היו מטיילים בכרכרה ברחובות הממלכה שלהם אלא ששם האווירה לא הייתה טובה כמו בממלכת טקה, המלך והמלכה היו כעוסים תמיד, היו ביניהם חילוקי דעות וריבים תמיד עליהם התווכחו גם במהלך הנסיעה ברחובות העיר, הילדים – הנסיכים שלהם הכעיסו אותם בכל פעם שזזו ממקומם, אנשי הרחוב בממלכה שלהם שלא השתחוו קיבלו עונשים קשים ולפעמים אף הוכנסו לכלא. הנסיכים היו ילדים מפונקים במיוחד.. כשראו ברחוב חפץ שהיו רוצים כמו כובע יפה של בן הממלכה מיד ביקשו מההורים שלהם שהכובע יינתן להם מיד.. לפעמים גם כשלא היו רואים הם היו פורצים לבתים של אנשי הממלכה וגונבים להם דברים יקרים מאוד..
וכך המצב הגיע לכך שאנשי הממלכה הגיעו למצב שפחדו לצאת מבתיהם מפחד העונשים של הנסיכים.. באותה הממלכה היה בחור צעיר ששמע מסבא שלו את הסיפור על הנסיכים המפונקים והחליט לעשות מעשה, הוא ניסה להגיע את ארמון המלך והמלכה ומיד הוזמן לבקר ברחבי הממלכה בחביבות ובשמחה, הבעות הפנים של האנשים בדרך היו מוזרות וכאובות אבל בערב כשחזר לארמון אחרי הסיור לא סיפר זאת לאף אדם שנתקל בו.. לאט לאט הוא התחיל לדבר עם אנשי הממלכה ואמר להם שהם צריכים למרוד במלך ובמלכה שלהם ושזה לא יכול להמשך כך כדי לקבל יחס הוגן כמו בממלכות אחרות השכנות אך הפחד של תושבי הממלכה היה גדול מידי והם לא הצליחו להתגבר עליו ולעשות משהו כדי לשנות את המצב. כעבור מספר שנים המלך ששולט על ממלכת טקה אמר לשליט של ממלכת דגה “בוא נעשה הפסקת אש ובואו נתאחד ונקים ממלכה משותפת ביחד, אפשר אפילו לקיים בחירות ל-2 העמים והם יחליטו מי ירצה שישלוט עליהם” אך למרבה הצער זה לא הצליח, לא היה ביניהם מספיק שיתוף פעולה.
