הדרקון ואני

שלום. קוראים לי גילי, ורציתי לספר לכם על מקרה שקרה לי לפני שנה.
יום אחד, הלכתי ברחוב, בדרך לחברתי, רינת. היא גרה לא רחוק ממני.
קצת לפני שהגעתי, ראיתי משהו זז בין השיחים שבצד הדרך. נבהלתי כל כך!
רציתי לחזור הביתה לספר לאבא או לאמא שלי, אך בפתח הדלת נזכרתי שאבא בעבודה ולא נמצא בבית, ואמא- בשיחת טלפון מאד ארוכה וחשובה. לא ידעתי מה לעשות.
חזרתי לאותו מקום ובדקתי אם השיח עדיין זז. כשהגעתי לשם, שמעתי קול שמגיע מכיוון השיח. התקרבתי לשיח, והבחנתי בקצה של זנב שמציץ מתוכו. זה היה מבהיל מאד… אבל הייתי סקרנית, אז התקרבתי עוד קצת, הסתכלתי, ובין הענפים ראיתי גוף של  יצור מוזר. בהתחלה לא הבנתי מה זה, התקרבתי עוד קצת וגיליתי שמסתתר שם- דרקון!! הוא הסתכל עלי, אני הסתכלתי עליו. לא היו לי מילים.
פחדתי. אבל הוא היה נראה חמוד. הסתכלתי עליו, הוא הסתכל עלי, והשמיע קול. כנראה שגם בעיניו הייתי נראית חמודה….
חשבתי לעצמי- איך מדברים עם דרקונים? באיזה שפה? איך הוא יבין אותי?
החלטתי פשוט לנסות ולדבר אתו.  בהתחלה הוא לא ענה. חיכיתי עוד דקה ושמתי לב שהוא ניסה להגיד לי משהו. הוא חזר על אותו קול כמה פעמים. אמרתי לו: “שלום”, ושמעתי שהוא מנסה להגיד לי בחזרה “שלום”. התחלתי לדבר אתו באמת.
“איך קוראים לך?” שאלתי.
“פסטוס” ענה הדרקון בלחש.
“מאיפה הגעת לכאן? מארץ הדרקונים? הלכת לאיבוד? או שאתה בכלל מחפש מישהו פה בסביבה?”
“אני הלכתי לאיבוד” ענה.
“בוא, אעזור לך לחזור הביתה. איפה אתה גר?”
הדרקון לא ענה. הוא היה נראה לי עצוב ומבולבל מאד. הוא לא ידע להסביר איפה הוא גר.
לקחתי את הדרקון איתי הביתה. אמא כבר סיימה את שיחת הטלפון, ואבא חזר מהעבודה.
“יש לי הפתעה” אמרתי כשנכנסנו הביתה.
“מה ההפתעה?” שאלה אמא, סקרנית לשמוע.
“מצאתי ברחוב דרקון עצוב שאני רוצה לאמץ”
“דרקון?? אצלינו בבית? זה לא הגיוני… דרקון יש רק באגדות”.
“הנה, תראי! נעים להכיר. זה פסטוס החבר החדש שלי.” אמרתי.
אמא הופתעה מאד.
נכנסנו הביתה, ואכלנו יחד ארוחת ערב חגיגית, לכבוד הדרקון החדש.
בלילה, כשהלכתי לישון בחדר, עם פסטוס במיטתי, שמעתי פתאום דפיקה בחלון.
קמתי לבדוק מי שם, ומצאתי שני דרקונים. פתחתי את החלון, ושאלתי: “מי אתם?”
“אלה ההורים שליייי!” צעק פסטוס בשמחה מהחדר, ורץ לחבק אותם.
זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי אותו צועק.
“ביי ביי חבר שלי” אמרתי, והם עפו יחד בשמים לארץ הדרקונים….
באותו רגע- התעוררתי, ובוקר חדש האיר.
לא שכב לידי שום דרקון.
כל זה היה חלום…
אם תראו פעם דרקון ברחוב- דמיינו לעצמכם מה הייתם עושים…
אם תפגשו פעם דרקון, תשאלו אותו אם הוא מכיר את פסטוס…

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »