הדביבון העצוב – והעכבר השמח
מאת יונתן פופר
דביבון היה כל הזמן עצוב. הוא הלך לחפש אוכל ולא מצא אף פעם. הוא בכה ובכה בלי
סוף. העכבר השמח היה כל הזמן שמח כי האנשים נתנו לו הרבה כבוד, ואוכל.
יום אחד הוא הלך וראה דביבון בוכה.
התקרב אליו ושאל אותו –”למה אתה בוכה?”
הדביבון אמר לו שהוא בוכה כי לא מצליח למצוא אוכל.
העכבר ריחם על הדביבון ואמר לעצמו בלב – אני אעזור לו.
עכבר אמר לדביבון-“בוא איתי אני אעזור לך למצוא אוכל”.
הדביבון מאד שמח על ההצעה של העכבר ואמר לו תודה.
העכבר הזמין את הדביבון לבית שלו שהיה באמצע העיר. הדרך הייתה ארוכה והם הלכו הרבה
ולבסוף הגיעו לביתו של העכבר.
כאשר הדביבון ראה את הבית של העכבר הוא היה בהלם, ואמר לעכבר – “למה יש לך בית לא
יפה?”
העכבר אמר לו – “לא לכל אחד יש את כל מה שהוא רוצה!” והם נכנסו לבית.
העכבר הושיב את הדביבון בשולחן ושאל אותו –”מה תרצה לאכול?”
הדביבון ענה לו –”מה שאתה רוצה לאכול גם אני אוכל”
העכבר הכין מרק עוף והביא לשולחן.
הדביבון ראה את המרק עוף ואמר –”ואוו איזה מרק עוף מושקע זה, בטח יהיה טעים!”
הם אכלו את המרק שהעכבר הכין, והם נהפכו לחברים הכי טובים עד עצם היום הזה.
