הגנב השקט
לילה אחד בבית משפחת אדם רחוב הרצוג 52, השתררה מהומה. בשעה 2:30 לפנות בוקר גילו בני המשפחה שהתיבה של סבא וסבתא נגנבה. בני הבית התחילו בחיפושים במהירות ועייפות. אימא אמרה:” נלך לישון ונקום מחר ונמשיך לחפש מחר בבוקר”. בשעה 7:30 בני הבית התחילו לחפש. בתום החיפושים כולם היו עייפים. אחד האחים אמר:” בוא נלך לתחנת המשטרה”. אמרה אימא:” אסור שהמשטרה תדע מהתיבה”. והתחילה לספר:
היה היו בארץ רחוקה סבא וסבתא שחיו בעושר ואושר, עד שיום אחד קיבלו מכתב ובו היה כתוב:
“למר ולגברת אדם היקרים,
בתוך החבילה יש אוצרות יקרים מאוד. אני נותן לכם אותם שתשמרו עליהם טוב מאוד אני סומך עליכם.
ממני מלך יוץ השלישי”.
הסבא וסבתא לא ידעו מה לעשות. לבסוף סבא אמר:
“יש תיבה בתוך הארון הסודי אולי שם”
“רעיון מצוין” סבתא אמרה.
לקחו את התיבה שמו בא את האוצרות וחשבו: “מה נעשה אם יגלו. רודפים אחרי זה, מה האוצרות האלה בכלל?!” הם לא ידעו מה לעשות.
סבתא אמרה:” מחר נלך למלך יוץ השלישי”
בשעה 9:28 התחילו סבתא וסבא לצעוד לכיוון הארמון וביקשו לדבר ביחידות עם המלך. שאלו את המלך על האוצרות והמלך סיפר כך:” ביום גשום אחד פגשתי את המלאך קווי גוסס על הרצפה.
הוא אמר לי בלחש: “קח את האוצרות האלה למקום מבטחים”
“לא ידעתי מה לעשות כמוכם אמר המלך אז בדקתי מה הם עושים או איך הם נראים האוצרות. גילתי שיש אוצר אחד שפותח את השער לגן העדן.”
חזרה לרחוב הרצוג 52. אימא אמרה:” הבנתם למה אסור שהמשטרה תגלה” ענו כולם: “כן אמא”.
אמרה אמא : וכעת נחזור לחיפושים: בסופו של דבר גילו בני המשפחה שהתינוקת הקטנה לקחת בטעות את התיבה של סבא וסבתא וככה בני המשפחה חזרו לחייהם הרגילים בידעיה שיש להם אוצרות שפותחים את השער לגן העדן.
