שלום, קוראים לי גפן, ואני גרה בתפוח. אני בכיתה ה’ וחוגגת יום הולדת 11. אחי ישי בן 7 בכיתה ג’, אמא, טליה בת 30 בהריון בחודש ה7 ,והיא בשמירת הריון, ואבא, יואב בן 33 עובד במשרד החינוך.
ביום הולדת שלי, הזמנתי את החברות לביתי למסיבת תחפושות, כשסיימתי לארגן הדר הגיעה. “גפן! יום הולדת שמח! את בת 11?!” ועניתי “כן, מרגש”. אחרי הדר כולם הגיעו, הם הניחו את האביזרים של התחפושת בצד והתחלנו את יום ההולדת. היו ריקודים, משחקים, ארוחת ערב ולבסוף סרט. כשנגמר הסרט החברות לקחו את האביזרים של התחפושות, שירה פתאום צעקה: “איפה כל האביזרים של התחפושות?! זה היה פה! פתאום גם אימי צרחה, “איפה כל התכשיטים שלי? הם כולם נעלמו כלא היו!”
“מישהו גנב הכל!” כל הבנות התחילו להילחץ, יש בנות שצרחו ויש שבכו… קראנו לאבא שלי , אמא אמרה שתפנה אל החוקר המשטרתי. אחרי כמה ימים אמי ספרה לי שפנתה אל החוקר, אבל הוא לא מצא כלום…
בבית הספר סיפרתי לחברות שהחוקר לא מצא כלום, הן שמחו שלא הביאו למסיבה את התחפושות של פורים.
כשחזרתי הביתה אמא פתחה לי את הדלת , ראיתי את ישי עושה שיעורי בית. הנחתי את התיק והתיישבתי בשולחן, אימי קראה לישי: “בוא לשולחן אני מביאה את המשקה הטעים שלי”, וישי מיד קפץ לשולחן. המשקה של אמא שלי הוא של סבתא שלי, היא הייתה מכינה אותו לאמא שלי ומאז היא מכינה אותו לנו. היא נכנסה למטבח וחזרה עם קנקן ושתי כוסות . היא מזגה לנו וסיפרנו על חוויות היום. ישי לפתע אמר: “טוב, מספיק לדבר אני רעב מה אוכלים אמא?” שאל. “הכנתי לכם עוף ותפוחי אדמה!” “ייאמייי” צעקנו יחד אני ואחי. אמא הלכה להביא את האוכל ופתאום התחילה לצרוח: “האוכל, האוכל נגנב מישהו לקח אותו!!”. אחרי שאמא נרגעה והשכנה הביאה לנו אוכל, אמא ואני הלכנו לחוקר.
“שלום גבירתי, מה קרה?” שאל החוקר, ואימי ענתה “זוכר שהייתי פה לפני כמה ימים על גנבת התכשיטים והתחפושות?” ולפני שנתנה לו לענות המשיכה “אז היום נגנב לנו האוכל!” החוקר ענה לה: “מה חשוב האוכל כבר יתקלקל”. החוקר לא התנהג כרגיל ידעתי שזה לא החוקר הרגיל. והמשיך “בטח חתולה לקחה את האוכל. ביי” וסגר את הדלת בפרצוף של אימי. חשדתי בו מאוד הוא לא הוריד את הכובע שלו בכלל לא ראו לא את הפנים, וגם איך שהוא דיבר, תמיד הוא סבלני ונותן עצות אבל הפעם משהו לא היה תקין.
למחרת שירה באה אלי והכנו ביחד שיעורי בית, ואחרי שגמרנו שאלה: “מה קרה גפן? למה את מצוברחת?” עניתי: “את יודעת שפרצו לנו לבית וזה…” “כן כולם יודעים..” ענתה, סיפרתי לה על החשדות שלי לגנב, ואז אמרה “צודקת, אני אספר לאבא שלי הוא עובד במשטרה”. “יופי” עניתי ” ועכשיו בואי נמשיך לעשות שיעורי בית”. אמא בנתיים הכינה מהמשקה והלכה להביא כוסות, בזמן שהלכה, הגנב נכנס הביתה ושפך רעל במשקה, כשחזרה אמא הביאה לי ולשירה מהמשקה. אני לא רציתי אבל שירה שתתה הכל. פתאום שירה התחילה להרגיש סחרחורות והתעלפה. נבהלתי מאוד ומיד קראתי לאימי שבנתיים התקשרה לאמבולנס ואני לאמא של שירה. הערב היה הכי סיוטי בחיים שלי. שירה עברה המון בדיקות, עד שגילו שהיא שתתה רעל.
למחרת הלכתי לבקר את שירה בבית החולים, סיפרתי לה שדיברתי עם אבא שלה וב”ה מצאו את הגנב באיזה בית נטוש בתפוח, החוקר נמצא נעול בשירותים במשרד שלו. בנוסף המשטרה נתנה לנו תעודה הוקרה על פתרון תעלומה זאת.
וכמובן שלקחו מהגנב את כל החפצים שהוא גנב.
