הגמד הקטן / אורגד סעד
פעם אחת היה גמד קטן. שהוא אהב מאוד את הבית הקטן שלו. הבית שלו היה בצבע אדום.
הגמד הקטן היה מאוד חמוד, הוא לא סתם אהב את הבית שלו. הוא לא עזב אותו לרגע. כשחבריו הציעו לו לבוא לטייל איתו. הוא לא היה יכול לעזוב את הבית שלו לשנייה כי הוא אהב אותו אז הוא היה בבית שלו עד שהבית שלו ייהרס ואז הוא נישאר בבית ולא עשה כלום .
עבר שנתיים והוא לא יצא מהבית עד שאיזה יום הוא החליט שהוא רוצה לנסות לצאת מהבית שלו. והוא הלך עם חברים שלו והוא הרגיש תחושה אחרת שהוא יצא מהבית אז הוא שמח מאוד שהוא יצא מהבית והוא כבר לא דאג לבית שלו יותר אז הוא כל הזמן יצא
יום אחד הגמד רצה ללכת שוב עם חברים ואז שהוא הלך הוא יצא מהבית שלו בשעה שתי עשרה וחצי. וקרה מקרה נורא, משהוא פרץ לבית שלו ושרף את הבית וברח. הגמד חזר בשעה אחת וחצי בלילה והוא ראה את הבית שלו שרוף. הוא כל כך נבהל ושאל: “מי עשה לי את זה? אני לא מאמין!” הגמד בכה מאוד שהוא כבר עמד להתעלף. לבסוף הגמד החליט בליבו: “אני לא מאמין שעשיתי את זה. אז אני לא יעזוב את הבית יותר בחיים”.
הוא חשב היכן הוא יכול לגור הרבה זמן?! והוא מצא לו בית חדש. הוא כל כך שמח ושמר על הבית ולא יצא יותר בחיים. לבית החדש שלו הוא היה בצבע כחול ושמר עליו הכי בעולם. הוא הרגיש שמח עד שהוא הרגיש בטוח ויצא מהבית אז לא קרה לבית שלו כלום. ויצא עם חברים. ושוב גנב בא אבל לא הצליח לפרוץ לבית של הגמד הקטן.
הגמד חזר לביתו וראה שלא שקרה כלום לבית. הוא המשיך ללכת עם חברים שלו ולא קרה לבית שלו כלום והוא שמח שהוא לא יכול אפילו להפסיק לקפוץ. הוא הלך עם חברים ולא דאג בכלל, איזה שהוא יום הגמד הקטן החליט שהוא רוצה לצבוע את הבית שלו לשחור אז היה לגמד הקטן חבר שקוראים לו מאור ולמאור היה בית בצבע שחור והוא הלך הל מאור וראה את הבית של מאור והחליט שהוא מעדיף לא להחליף צבע לשחור אז הוא עמר למאור ביי והלך לבית הכחול והיפה שלו ושהוא חזר לבית הוא הלך לישון. והוא קם בבוקר והלך לבית הספר והיה לו בדיוק יום הולדת אז הם חגגו לו יום הולדת והוא שמח מאוד.
