הגלישה שהסתבכה

הגלישה שהסתבכה

שם: יואב לנצקרון

משפחה צעירה עם ארבעה ילדים טסה לשווייץ לטיול סקי. ביום הראשון, התחילו ללמוד לגלוש בסקי. דרור הגדול מיד התלהב ואמר “אני רוצה ללמוד לגלוש הכי טוב שיש”. מאיה ויואב פחדו מאוד לגלוש בסקי, הם לא רצו לעלות על המגלשיים. אחרי שניסו וניסו וניסו, בסוף הצליחו ואפילו נהנו.

יום אחד החליט המדריך שעולים לגלוש במסלול גבוה, ממש בראש ההר. המסלול היה מסלול אדום, זהו מסלול למתקדמים. מאיה ויואב מאד פחדו לעלות על ההר. הדרך הייתה מאוד מפחידה, הם היו צריכים להיכנס לרכבל גדול. כשעלו על הרכבל, מאיה ויואב צעקו “אמא’לה, אבא’לה איזה גובה!”. דרור ישב והרגיע אותם “הכל בסדר, אל תדאגו, אנחנו הולכים לגלוש בבטחה”.

כשהגיעו לראש ההר, מאיה ויואב רצו לחזור הביתה אבל החליטו לתת לזה הזדמנות ולנסות ולגלוש את המסלול. מזג האוויר היה מאוד קר, אך השמיים היו בהירים.

הם התחילו בגלישה. לפתע, השמיים הפכו אפורים וברגע התחילה סופת שלגים עצומה. מאיה ויואב פחדו ורצו לחזור כבר הביתה. אפילו דרור, שהיה הגיבור מכולם, כבר רצה לרדת מההר. הבעיה היתה שהם היו באמצע המסלול ולא יכלו להמשיך לרדת בגלל הסופה. הם לא ראו כלום. השלג היה מאוד כבד והפריע להם לראות. הם לא יכלו לגלוש ככה עד סוף המסלול. הילדים הגיבורים החליטו החלטה. הם יטפסו עד סוף ההר ויחזרו לרכבל. משם חשבו שיוכלו לרדת בצורה בטוחה.

הילדים החלו לטפס. הדרך היתה ארוכה מאוד והציוד סקי היה כבד. הם הרגישו שהם יכולים לעלות את זה למרות הסופה הקשה. הם התחילו ללכת צעד צעד. בצעד הראשון היה עוד יחסית קל אבל ככל שהלכו יותר, נהיה יותר קשה. את המגלשיים סחבו בידיים, הידיים היו רדומות מרוב קור וכבדות. הרגליים רעדו מרוב פחד. באמצע הדרך, עצרו הילדים. “אני צריכה להקיא” אמרה מאיה. “תתאפקי מאיה, עוד קצת ונגיע” עודדו אותה האחים שלה.

דרור ויואב לקחו למאיה את המגלשיים וסחבו אותם בשבילה כדי להקל עליה. הדרך היתה קשה מאוד. יואב עצר מדי פעם לנוח ודרור עודד אותו להמשיך. דרור רץ קדימה, כדי להראות לאחים שזה גם כיף להיות בהרים גם אם כרגע לא כל כך כיף להם. דרור הזכיר להם שתמיד אפשר להיות חזקים ולהצליח. הדברים שאמר דרור מאוד עזרו למאיה ויואב. בזכותו הם קמו על הרגליים והלכו.

אחרי מסע גדול מאוד שעברו הילדים, בסוף הגיעו לפסגה. הם היו גאים בעצמם ומאוד מאוד עייפים. כשהגיעו למעלה אמרו יחד “קדימה לרכבל!”. כשהגיעו לרכבל גילו שהוא לא עובד בגלל הסופה הגדולה של השלג. “אוי לא! איך נרד? אנחנו אבודים!”. יחד הלכו לבית קטן שבו היו יכולים לתקשר במכשיר קשר עם אנשי צוות נוספים.

מאיה הקיאה כשהגיעו לבית הקטן. היא הרגישה כאבי בטן, ראש וגרון, הכל כאב לה. דרור ויואב היו מאוד עייפים ופתאום גם דרור הקיא. יואב הלך החוצה כדי לא להריח את ריח הקיא.

במכשיר הקשר התקשרו לאנשי הצוות שנסעו בחתולי שלג. חתול שלג היא סוג של טרקטור גדול שמפלס את השלג והופך אותו להיות חלק. במכשיר הקשר ביקשו שיביאו את חתולי השלג כדי להציל את ילדי המשפחה.

אחרי כמה דקות הגיעו חתולי השלג והעובדים אמרו שהאפשרות היחידה היא לרדת איתם למטה. דרור, מאיה ויואב שמחו מאוד. הם הבינו שעוד רגע הם יורדים מההר ומגיעים הביתה. הם עלו לרכב בשמחה גדולה ונסעו.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »