סיפור זה מספר על ילד מוחרם שחבריו לכיתה החרימו אותו ושמו הוא בן. בן לומד בכיתה ו, הוא גר באשדוד והוא ילד רגיל אבל בכיתה ה הוא עבר לבית ספר חדש והילדים בכיתה החרימו אותו. לבן לא היו חברים בכלל חוץ מילד אחד ששמו יוני אבל מתוצאה של לחץ חברתי הוא הפסיק לדבר אתו. בחופשת סוכות בן ומשפחתו טסו לאפריקה וטיילו בטבע וביום השלישי לחופשתם תנין תקף את בן ופצע אותו קשות, הרופאים אמרו למשפחתו שאין שום סיכוי להציל אותו ובזמן הקרוב הוא עומד למות מפצעיו, לאחר כמה שעות בא מדען לבית החולים שבו בן שהה וחיפש חולה שהוא יכול לנסות עליו אבטיפוס המרפא חולים במצב אנוש הרופאים ישר פינו אותו לבן שינסה להציל אותו. המדען ניגש לבן והזריק לו את האבטיפוס ובן נרדם. לאחר כמה שעות בן קם מההרדמה והרגיש טוב מאוד רק שהוא היה כגובה 2 מטר וחזק ברמה שאגרוף שלו יכול לשבור קיר.
לאחר כמה שבועות חזר בן לבית ספר ושום בריון לא התעסק אתו בגלל גובהו וחוזקו אבל במקום זאת הם עברו לחמישה ילדים אחרים. בן ראה את זה מהצד ומאותו רגע הבטיח לעצמו שיעזור לכל הילדים המוחרמים שיראה.
יום לאחר מכן הוא קם עם רצון לעזור לילדים המוחרמים בשכבתו ובשכבות הנמוכות ממנו.
ביום הראשון עזר לחמשת הילדים המוחרמים בכיתתו הוא דיבר עם הבריונים והסביר להם שאסור להם לפגוע בהם ושלא יציקו להם יותר ושלא כדאי להם להסתבך והבריונים מאותו יום הפסיקו להתעסק עם אותם הילדים.
למחרת עזר לכיתה השנייה בשכבתו ששם היה 3 ילדים מוחרמים ועשה את אותו דבר יום יום עד שסיים לעזור לילדים המוחרמים בשכבתו ובשכבות הנמוכות ממנו.
לאחר שבועיים בן טס לארצות הברית ושם ראה חמישה ילדים מציקים ל – 3 ילדים משום שהם יהודים הוא דיבר עם האמריקאים באנגלית והבריח אותם, כבר באותו לילה הסיפור הזה היה בחדשות והתפרסם בכל העולם שחזר לארץ ישראל ראש הממשלה נתן לו תעודת הוקרה על אותו מקרה ובן קיבל המון אהבה מאזרחי ישראל.
לאחר יום בן החליט לעזור לכל הילדים המוחרמים שבגילו וקטנים ממנו באשדוד לאחר חודשיים לא היו כבר ילדים מוחרמים באשדוד.
לאחר שבוע בן קיבל פינה יומית בערוץ הילדים שבה הוא מסביר על המשמעות וההשלכות שיש לחרם ובפינתו גם סיפר סיפורים שהכיר וסיפורים של ילדים אחרים שנתקל בהם במסעו לעזור לכל הילדים המוחרמים בעירו.
והנה הגיעה חופשת חנוכה ובחופשה זו בן הלך לטייל עם משפחתו באילת וגם שם עזר לילדים המוחרמים שבגילו. בסופה של חופשת חנוכה ראש הממשלה נפגש עם בן שוב וביקש שבן יספר לו על מסעו ובסוף הפגישה ראש הממשלה ביקש מבן שינסה לעזור גם לילדים מוחרמים שגדולים ממנו. למחרת הוא עזר לילדים מוחרמים בכיתה ז שגרים באשדוד ולאחר שבועיים וחצי עזר לכל הילדים שבכיתה ז, כך גם עשה עם ילדים בכיתה ח וט’ אבל שניסה לעזור לילדים המוחרמים בכיתה י הוא ראה שהבריונים גם בגודלו וחזקים כמוהו אז הוא מאוד פחד. במשך שבוע הוא חשב רק אם בכלל לעשות את זה ובסוף הוא החליט שהוא יעשה את זה.
למחרת הוא ניסה לדבר עם הבריון בכיתה י אבל הבריון לא כל כך אהב לדבר ובאותו שנייה נתן אגרוף לבן אבל בן היה מספיק מהיר וחסם את האגרוף. הבריון המשיך לתקוף אז בן ברח משם. למחרת בן עוד פעם בא ואמר לו שהוא לא בא להילחם אלא הוא בא בטוב והסביר לא את הבעיה בחרם. למחרת הוא ראה שזה עזר והמשיך לדבר כך עם הילדים בשכבות הגבוהות.
אבל לאחר שבוע נשאר הבריון היחידי באשדוד והוא למד בכיתה יב. הבריון האחרון לא היה מוכן לדבר בכלל ובן חטף הרבה מכות בזמן שניסה לדבר אתו. בסופו של דבר בשביל להגן על עצמו בן נתן לבריון אגרוף הבריון עף 2 מטר לאחור ולא היה לו כוח לריב יותר מרוב הכאב ואז בן הצליח לשכנע אותו לשבת לדבר ולהסביר לו מה ההשלכות של החרם.
לאחר יומיים ראיינו את בן ושאלו אותו למה הוא נתן אגרוף לבריון למרות שהוא לא נוהג באלימות?
ובן ענה: אלימות לא פותרת בעיות לכן אני לא נוהג כך אבל יש מצבים שצריך להגן על עצמך כדי לא לפגוע בעצמך וזה היה אחד המקרים ואחרי האגרוף ישבנו לדבר כי אלימות לא הייתה פותרת את המצב.
