שלושה חברים, חיילי צה”ל במילואים, שנלחמו בעזה, יצאו לחופשת התרעננות, התחביב שלהם היה לגלוש בשלג, והם בחרו לנסוע ליפן, ולגלוש בהר ה”אקובה”. שלושת החברים טיפסו על ההר בתנאי קור קיצוניים, ובשלג כבד שהגיע עד לגובה 4 מטרים.
בשלב מסוים, הם איבדו את הדרך בהר והלכו בשביל הלא נכון, וכל זאת בחושך מוחלט ובקור מקפיא. הם דיווחו במכשירי הקשר שלהם שאיבדו את דרכם, ושלחו דרך הלווין את המיקום שלהם, אולם עקב תנאי מזג האויר והחושך לא ניתן היה להגיע אליהם. בינתיים גם שגריר ישראל ביפן, פנה לגורמי החילוץ ביפן, לצבא ולמשטרה, כדי לקבל סיוע בחילוץ שלושת החברים, המשטרה ענתה שיש להמתין עד הבוקר, אז יתחילו בחיפוש אחריהם ולנסות למצוא את שלושת החברים ולחלצם. ככל שהשעות חלפו, הקשר עם שלושת החברים אבד, השלגים הוסיפו לרדת, הסיכויים למצוא אותם הלכו ופחתו, שלושת החברים סבלו מהקור העז, מה שהוסיף לדאגה של משפחות החברים והשגרירות ביפן.
שלושת החברים הבינו שאם לא ידאגו לעצמם הם עלולים למות מהקור, הם גייסו את כל הכישורים שלהם מהשירות הקרבי בצבא, והחלו לעזור לעצמם. הם בנו איגלו קטן מהשלג, אספו מהאזור עלים וענפים שהניחו על הרצפה על מנת לבודד את הקור העז , נכנסו לתוך האיגלו, וישבו מחובקים אחד לשני, כדי לשמור על חום גופם. בינתיים התארגנה משלחת חילוץ יפנית, עם אנשים טובים ומקצוענים, שיודעים לחלץ מטיילים שאיבדו את הדרך ונתקעו בתנאים קשים. המשלחת טיפסה להר “אקובה” וחיפשה את שלושת החברים. שלושת החברים שמעו קולות מבחוץ והבינו שכנראה באו לחלץ אותם. אולם מכיוון שמכשירי הקשר שלהם לא עבדו, בשארית כוחותיהם לקחו את אתי החפירה שהיו להם, ודפקו אותם בחוזקה אחד בשני, המחלצים שמעו את רעש האתים, וזה סימן למחלצים את מיקום החברים. שלושת החברים נמצאו בריאים ושלמים, הם קיבלו בגדים חמים ומזון עד שהתאוששו. כלי תקשורת רבים מהארץ ומהעולם, ראיינו את שלושת החברים, כי התושיה שהם גילו, והסיוע לעצמם ולמשלחת החילוץ, הינם בגדר נס .
ואם חשבתם שאיבוד הדרך גרם לחברים לחזור הביתה לישראל, אתם טועים! החברים החליטו לא לשנות תוכניות ולהמשיך את הטיול שלהם בדיוק כפי שתוכנן.
