אוי לא, כך התעוררה רות בבהלה, עוד כמה ימים הבת מצווה שלי, ועוד לא הדפסתי הזמנות.
רות היתה ילדה מקובלת שכולם אהבו. לעומתה שירי, תלמידה נוספת בכיתה ילדה לא מקובלת שלא כולם אהבו.
כשהגיעו הבנות לבית הספר, הן חילקו את ההזמנות.
רות ראתה את שירי מחלקת הזמנות, היא הלכה לשירי וביקשה לקרוא את ההזמנה.
ובהזמנה היה כתוב: “כל מי שרוצה להגיע לבת מצווה, מוזמן ביום שני הבא לאולם השלישי מימין בקניון כפר סבא”.
רות שאלה את שירי:
“איך זה יכול להיות הגיוני?! גם הבת מצווה שלי ביום שני הבא…
את חייבת לתקן את ההזמנה ולהגיד שזה ביום שלישי”.
לא!!! צעקה שירי.
“למה שאני אזיז את בת המצווה שלי ולא את תזיזי את שלך”?!
“כי רוב ילדי הכיתה רוצים לבוא למסיבה שלי, שמתקיימת בבית מלון”.
“זו לא סיבה מספיק טובה שאני אזיז הושיבה לה שירי”.
“טוב, נחיה ונראה, אמרה לה רות”. בסיום הלימודים שירי חזרה הביתה ואמרה לאמא:
“אמא, לרות יש גם בת מצווה ביום שני, מה אני אעשה?! רוב הכיתה רוצים ללכת לשלה”.
“אל תדאגי” אמרה אמא.
ואז שאלה: “איפה הבת מצווה של רות”?
“במלון” ענתה לה שירי.
“אל תדאגי אני אדבר אם אמא של רות. וננסה למצוא פתרון שישמח את שתיכן.
בשיחת הטלפון אמא של רות אמרה,
שהם מתכוונים להמשיך כמתוכנן, וצר לה, כי כל הילדים ירצו בוודאי להגיע לבית המלון”.
שירי היתה מתוסכלת.
היא לא ידעה מה לעשות?!
ואז… עלה במוחה רעיון.
היא החלה לכתוב בקבוצה של הכיתה: “אתמול היה בלבול בהזמנה שלי. הבת מצווה שלי במלון צובה. לפני שנגיע למלון, נלך לקיפצובה. יש שם קרוסלות, מכוניות מתנגשות ופארק מים מטורף.
תבואו יהיה מטורף”!!!
כל הכיתה רשמה “אני באה”.
רות ראתה את ההודעה ולא ידעה מה לעשות?!
היא הבינה שרוב הכיתה תבוא לבת מצווה של שירי.
אבל התוכנית של שירי לא כל כך עבדה…
אמא של שירי ראתה את ההודעה, ודרשה ממנה למחוק את ההזמנה.
שירי התחילה לבכות.
אמא של שירי אמרה לה: “אל תדאגי המשפחה המהממת שלנו תשמח אותך”.
זה לא עזר לשירי להירגע.
שירי הבינה שזה הסוף ואין עוד סיכוי לשנות את המצב, והלכה לבית הספר.
אמא של שירי ספרה למורה את המצב בין הבנות.
בבית הספר, המורה שאלה את הכיתה: “מי בא לבת המצווה של רות”?
כולם הצביעו חוץ מילדה ששמה אביגיל שלא הצביעה.
היא החליטה שהיא תלך לבת המצווה של שירי, למרות שהיא היתה חברה יותר טובה של רות.
אחרי יום הלימודים היא אמרה לאמא שלה, שרק ילדה אחת תגיע.
אמא של שירי דמיינה לעצמה מה היה קורה לה בתור ילדה שאף אחד לא היה בא לבת המצווה שלה, ואמרה לעצמה שהיא חייבת לטפל בנושא.
היא החליטה לדבר עם אמא של רות בשנית.
וביקשה ממנה לחשוב בשנית על המצב של בתה ולשקול עוד פעם את הנושא.
אמא של רות חשבה, ואמרה: “הבנות שלנו לא כל כך חברות, ותמיד רציתי שהן יהיו חברות אולי נעשה להן בת מצווה ביחד?!”
אמא של שירי שמחה מאוד והסכימה מיד עם הרעיון.
אבל אז שאלה: “איפה נעשה את המסיבה? יהיו לנו המון אורחים”.
אמא של רות חשבה והציע: “אולי במלון צובה”?
אמא של שירי שמחה על הרעיון ואמרה “קבענו”!
סוף.
