הבובה של ליב
בוקר אחד אמא נכנסה לחדר של ליב, כי באותו היום היה לליב יום הולדת אז שרה לה היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לליב.
ליב התרגשה מאוד!
ואמא שאלה אותה מה את רוצה ליום הולדת שלך?
ליב ענתה: אני רוצה בובה.
אמא אמרה: את כבר בת 4 את לא חושבת שאת גדולה לבובות?
לא, אני רוצה בובה ענתה ליב.
אמא גיחכה ואמרה טוב.
ליב הלכה לגן, נהנתה ושיחקה, והגננת הכינה עוגה וכל הילדים והגננת שרו לליב. ואכלו את העוגה.
שאמא של ליב באה לקחת אותה מהגן סיפרה לה ליב על היום בגן, שאכלו עוגה ושרו לה היום יום הולדת וליב הייתה עם חיוך ענק על הפנים. שאמא וליב חזרו הבייתה ראתה ליב את הבובה שביקשה מאמא, היא התרגשה כל כך חיבקה את אמא חזק חזק.
כעבור שלוש שנים
ליב כבר גדלה ומחר היא עולה לכיתה א’!
בלילה שליב באה לישון אמא באה נתנה לה נשיקת לילה והלכה לישון עם הבובה, בבוקר הכל כבר היה מאורגן, אמא וליב יצאו לבית הספר. בשער אמא נתנה לליב נשיקה וחיבוק וליב נכנסה לבית הספר. שהגיעה כבר לכיתה התיישבה ליד חברתה הטובה מהגן ניקי עד סוף היום.
שליב חזרה הבייתה אכלה ארוחת צהרים והלכה לחדר לבובה, שנכנסה לחדר חיפשה את הבובה ולא מצאה היא קראה לאמא, ואמא באה אליה והסבירה לה שהיא תרמה את הבובה שלה לילדים שאין להם. ליב ממש כעסה וגם ממש התעצבה ואפילו בכתה, ואז אמא רצתה ללכת להסביר לה, היא לא רצתה לשמוע.
אז אמא חיכתה שהיא תפסיק לבכות כדי להסביר לה, ושליב נרגעה היא ישבה ליד אמא, ואמא הסבירה לה שהיא תרמה את הבובה האהובה עליה לנזקקים אז ליב שאלה: מה זה נזקקים?
אמא ענתה לה: נזקקים הם אנשים שאין להם כסף אפילו לאוכל אז אנשים תורמים דברים כמו כסף ומחלקים לנזקקים.
ליב נגבה את הדמעות ואמרה זה טוב ששחררתי קצת מהבובה!
ואז יום אחד אמא עשתה הפתעה לליב והן הלכו ביחד לתרום דברים, וליב אמרה לאמא: זה כיף שיש לך דברים שאתה יכול לתת לאנשים שאין להם.
הסוף!
מוסר הסכל: צריך לדעת לשחרר גם שקשה!
