הלל ישנה ואז – גלינגגגג!!!!!! השעון המעורר שלה העיר אותה. היא התעוררה והתארגנה בשמחה לבית הספר, כי היום היה תורה להעביר פעילות לכיתה.
“בי חמודים!” אמרו ההורים ויצאו לעבודה. האחים של הלל התעוררו והתארגנו. נתנאל, אחיה הגדול לקח אותה לבית הספר, ואת אחיה הקטן, רוני, לקח אל הגן. הלל נכנסה לבית הספר שמחה. בשיעור אנגלית היא העבירה את הפעילות שהכינה. לאחר הפעילות, ליה, החברה הכי טובה שלה, אמרה שהפעילות הייתה קצת משעממת והן החלו לריב.
אחרי הלימודים הלל חזרה הביתה כועסת ונכנסה ישר לחדרה. כשההורים שלה חזרו מהעבודה הם ראו שהיא כועסת והחליטו לקנות לה מתנה. בתחילה, הלל לא רצתה לפתוח את המתנה כי היא עדיין הייתה עצבנית וכעוסה. לבסוף היא לא יכלה להתאפק ופתחה את המתנה, ומתוכה קפץ ארנב לבן ופרוותי ואמר “שלום!”. הלל הייתה בהלם שהוא מדבר, אבל היא עדיין כעסה.
“מה קרה?” שאל הארנב והלל סיפרה לו על הפעילות שהשקיעה בה ועל הריב שהיה לה עם ליה והסבירה שהיא כועסת. הארנב הרגיע אותה ואמר שמה שליה אמרה זה לא נכון ונשמע שהפעילות הייתה מעולה והוסיף: “כדאי שאת וליה תשלימו, אחרת המריבה תמשיך עוד ועוד.”
אז הלל ביקשה מנתנאל שיביא אותה אל ליה כדי שהיא תשלים איתה והן באמת השלימו והפכו לחברות הכי טובות לכל השנה.
