פעם אחת היה ארנב שקראו לו נבי ארנבי וילד שקראו לו ראובן.
יום אחד ראובן טייל לו ביער וראה את נבי ארנבי. ראובן ניגש לנבי ושאל אותו “תרצה לשחק איתי?” נבי השיב “בשמחה אבל אני לא יודע איך קוראים לך…” ראובן צחק ואמר “מרוב שרציתי לשחק איתך שכחתי שאנחנו עדיין לא מכירים. נעים מאוד, קוראים לי ראובן. איך קוראים לך?” ונבי השיב “אני נבי ארנבי”.
אחרי שעשו היכרות החליטו שזה הזמן לשחק. ראובן רצה להזמין את נבי לשחק אצלו בבית. ואכן כך קרה, נבי וראובן יצאו מהיער והלכו לביתו של ראובן. בביתו של ראובן, הם שיחקו במשחק דמקה.
במשך דקות ארוכות הם שיחקו במשחק ונהנו כל כך. בינתיים ביער אביו של נבי ארנבי היה מבוהל כי הוא לא הבין לאן נבי נעלם וחיפש אותו בכל היער. במהלך חיפושיו נתקל בציפור שיר שראתה את מפגשם של נבי וראובן וכך הבין שנבי נמצא בביתו של ראובן.
נבי וראובן סיימו לשחק בדמקה ופתאום שמעו דפיקה בדלת ביתו של ראובן. מהצד השני היה אביו של נבי ארנבי. ראובן לא פתח את הדלת כי לא ידע מי דופק. אך אבא של נבי ארנבי המשיך לדפוק וקרא “זה אני אבא של נבי ארנבי, בבקשה פתחו לי את הדלת”. ראובן ניגש לדלת והשיב מבעדה “אני צריך קודם לשאול את אבא שלי אם אפשר לפתוח את הדלת”. ובאמת כך היה, אביו של ראובן הסכים לו לפתוח את הדלת ואביו של נבי ארנבי נכנס לתוך הבית. הוא שמח כל כך לראות את נבי וקרא “סופסוף מצאתי אותך! חיפשתי אותך בכל היער!”
נבי לא התרגש לראות את אביו כי הוא ידע שהוא ירצה להחזיר אותו הביתה. נבי פנה אליו ואמר “אבא אתה צודק שטעיתי כשלא אמרתי לך לאן אני הולך אבל בבקשה אני רוצה להישאר אצל ראובן. הוא חבר חדש שרק היום הכרתי וממש כיף לי איתו”.
אביו של נבי, שרצה כבר לחזור ליער, ניסה לחשוב על פתרון יצירתי שיגרום לנבי לחזור איתו. ואמר לו “נבי, אני שמח לראות שהכרת חבר חדש. אנחנו צריכים לחזור ליער ואולי כדי שתמשיך לשחק עם חברך נזמין אותו אלינו ונעשה פיקניק כולנו יחד.”
נבי התרגש לשמוע את ההצעה של אביו ומיד הסכים. ראובן ואביו התארגנו וכולם ביחד יצאו אל היער וערכו שם פיקניק עם הרבה דברים טובים וטעימים.
