בס”ד
האריה הצב והקיפוד
ביער היו שני חברים טובים, צביקה הצב ופּוֹד קיפוד. הם היו חברים טובים מאז שהם היו קטנים, כי הם היו שכנים טובים מאוד.
כל יום כשהם היו פותחים את הדלת הם היו רואים את אחד השני ואומרים: “שלום!”. אחר כך הם היו משחקים מחבואים, פוד קיפוד היה מתגלגל כמו כדור וצביקה הצב היה מתחבא בתוך השריון, וכך הם לא מצאו אחד את השני בקלות. הם הרגישו שמחים כשהם היו משחקים במחבואים ביחד.
יום אחד נשמע קול ביער. פוד קיפוד אמר: “מה זה הרעש הזה?” וצביקה הצב שאל: “מאיפה הקול הזה מגיע?”. פוד קיפוד אמר: “אני חושב שזה מגיע מצד ימין” וצביקה הצב אמר: “אני חושב שזאת חיה טורפת!”.
פתאום שניהם ראו אריה טורף שמתקרב אליהם, הם היו מבוהלים ומפוחדים מאוד. צביקה הצב אמר:”אני מפחד!”, פוד קיפוד אמר: “אני מבוהל!” וצביקה הצב אמר: “בוא ונתחבא במחבוא כמו שאנחנו תמיד משחקים”.
פוד קיפוד הלך והתחבא בצד ימין וצביקה הצב הלך והתחבא בצד שמאל. פוד קיפוד חשב: “מה עם חברי צביקה?”, וצביקה הצב חשב: “מה עם חברי פוד?”. שניהם דאגו אחד לשני מרוב שהם אהבו אחד את השני, הם לא רצו שיקרה משהו לאף אחד מהם. הם ישבו במחבוא שלהם בשקט והתגעגעו אחד לשני.
בינתיים האריה עבר לידם ולא ראה אף אחד מהם. אחרי שהאריה עבר פוד קיפוד עלה עליו למרות הפחד, כי צביקה הצב עודד אותו, וזה שימח אותו ונתן לו כוח. ואז פוד קיפוד דקר את האריה בקוציו החדים, והאריה נבהל וברח לעולמים.
ומאז פוד קיפוד וצביקה הצב הקפידו לשחק כל יום במחבואים, כי זה מגן עליהם מפני אריות. פוד קיפוד וצביקה הצב למדו תמיד להיות חברים טובים כי זה גם כייף.
