סיפורו של הארון
ביום חמישי כ”ה שבט היה כל הסיפור: כשאבא הגיע הביתה היתה בפיו בשורה משמחת: יש ארון חדש! אני התרגשתי מאוד, ודמיינתי ארון חום, כמו שאר הארונות בבית, שבתוכו יש מצעים.
כשקמתי בבקר (יום ראשון) ראיתי את הארון בנוי למחצה. ראיתי ארון לבן, והבנתי שטעיתי כשחשבתי שהארון בצבע חום…וכשהגיע הלילה הייתה מחלוקת חבל על הזמן….
אמא אמרה: “אלישע, לך לישון” ואני סרבתי: “לא! ,אני רוצה לראות את אבא בונה את הארון”
ושוב: אלישע, לך לישון” ועניתי: לא, אני רוצה להסתכל בהוראות” עד שלבסוף הסכמתי באי חשק.
בבקר (יום שני) ראיתי את הארון בנוי לגמרי! אני מאוד מאוד התפלאתי “איך אבא יכול לבנות את הארון ביומים, ועוד בשעה מאוחרת מאוד כמו: 22 !?
בצהרי היום, ראיתי את אמא מרוקנת את ארון המשחקים, מסדרת משחקים בארון (ובמגרות השחורות) רק במדף העליון היא לא סדרה, כי שם היו את המצעים.
אני שאלתי: “אז מה נעשה עם ארון המשחקים?(ניחוש:) נמכור אותו?” ואמא ענתה: כנראה שכן!”
אני עוד לפני המכירה התחלתי להתגעגע… וביום שני בערב שאלתי את אבא: “איך אתה בונה את הארון ביומיים?” ואבא ענה: “ראית? אבא שלך מוכשר! ” ואני הודתי: “באמת מוכשר!”
זהו סיפורו של הארון!
