היו היה לו, מעבר לים הכחול, אי קטן ויפה, ובתוכו כפר, מלא בבתים ובאנשים, ובבית אחד בקצה של הכפר, גר ילד בן-7, וזה היה ילד שובב מאוד, ושמו שלומי. כשהשמש עולה והכוכבים נעלמים, ההורים של שלומי מתעוררים מתארגנים ומעירים את שלומי, שלומי קם מהמיטה מתארגן ויורד במדרגות למטבח, וכמו כל בוקר אמא שלו מכינה לו סנדביץ, בזמן ששלומי שם את התיק על הגב, החבר הכי טוב של שלומי, ששמו איתמר מתעורר, איתמר גר בבית ליד הבית של שלומי, בכל יום שניהם היו הולכים ביחד לבית ספר, הם לא באותו בית ספר אבל חצי מהדרך הם הולכים ביחד, ואז הם היו צריכים להתפצל, כל אחד לבית ספר שלו, ששלומי הגיע לבית הספר, הוא עלה במדרגות ונכנס לכיתה, התיישב במקומו, הניח את התיק על הרצפה והסתכל במערכת- תורה,חשבון,עברית,עברית,מדעים,אנגלית היסטוריה. בשיעורים הראשונים הם למדו על יציאת מצרים ועל שברים, השיעורים ניגמרו והתחילה הפסקת האוכל, שלומי הוציא מהתיק את קופסת האוכל ועליה היה רשום בכתב של אבא שלו: בתאבון שלומי יום טוב. שלומי פתח את הקופסה ובתוך הקופסה היה סנדוויץ עם גבינה צהובה ומלפפון, זה הכריך האהוב על שלומי, אחר כך הוא המשיך ללמוד וללמוד, ובשיעור האחרון שיעור היסטוריה המורה סיפרה, שלפני הרבה שנים כמה אנשים מצאו אי קסום, עם צמחים יפים ויש גם מכשולים, ושאף אחד לא הצליח למצוא אותו שוב, שהמורה גמרה את השיעור כולם יצאו מבית הספר, שלומי הלך לביתו ובאמצע הדרך פגש את איתמר, שלומי: הי איתמר אני חייב לספר לך משהו אבל לא כאן. איתמר: טוב שלומי, היום אני פנוי רק בחמש. שלומי: למה רק בחמש? איתמר: אני בחוג ג’ודו. שלומי: אה טוב, אז ניפגש אצלך בחמש. איתמר: טוב. כל אחד אלך לבית שלו. בשעה חמש שלומי אלך לבית של איתמר ודפק בדלת, הדלת נפתחה ואיתמר בדלת, שלומי נכנס והם הלכו לחדר של איתמר. איתמר: מה רצית להגיד לי? שלומי: היום בשיעור היסטוריה המורה סיפרה שפעם מצאו אי קסום, ושאף אחד לא מוצא אותו שוב. איתמר: מגניב. שלומי: אני ממש רוצה ללכת לשם. איתמר: גם אני, אבל אנחנו לא יכולים. שלומי: בבקשה, רק ננסה. איתמר: טוב. שלומי: בוא נלך לחנות המפות, אולי יש שם מפה. הם הלכו לחנות המפות ונכנסו פנימה, שלומי: שלום, אנחנו צריכים את המפה של האי הקסום. המוכר: אי קסום, אני חושב שהוא כאן, רק רגע. המוכר הסתובב ונכנס לחדר שהיה מאחור. אחרי כמה דקות הוא חזר ונתן להם את המפה. שלומי ואיתמר אמרו תודה ויצאו, הם התיישבו על ספסל בחוץ והסתכלו על המפה. שלומי: אני לא מבין כלום. איתמר: גם אני, אבל יש לי דוד שמבין בזה, יש לו גם סירה משלו. שלומי: בוא נלך אליו. הם הלכו לבית של דוד של איתמר, שהם הגיעו הם דפקו בדלת ואז הדלת נפתחה, הם ראו את דוד של איתמר בפתח. הדוד: הי איתמר הי שלומי. איתמר: הי דוד אנחנו צריכים עזרה, יש לנו מפה, אתה יכול להגיע למקום שמסומן במפה? הם נתנו לו את המפה הדוד הסתכל. הדוד: כן אני יכול, יש לכם אישור ללכת לשם? איתמר: אנחנו נלך לשאול את ההורים שלנו. כל אחד רץ לבית שלו, ששלומי הגיע לבית שלו הוא פתח את הדלת וראה את אבא שלו על הספה. ואז הוא אמר לשלומי- יש לי הפתעה בשבילך, אנחנו הולכים לטיול. שלומי: יש, אפשר שנלך לאי הקסום. האבא: רעיון טוב, איך נלך? שלומי: דוד של איתמר אמר שהוא יכול לקחת אותנו לשמה בסירה. האבא: מצוין אני הולך לארגן אוהל ואוכל. שלומי יצא וראה בחוץ את איתמר. שלומי: ההורים שלי מרשים, עוד מעט אנחנו נהיה מוכנים לצאת. איתמר: ההורים שלי גם מרשים. שלומי: בוא נלך לדוד שלך. הם רצו לדוד של איתמר, הדוד ישב בחוץ על ספסל. איתמר: ההורים שלי מרשים, גם ההורים של שלומי מרשים. הדוד: אני חושש שלא נוכל ללכת. איתמר: למה? הדוד: מתקרבת סערה.
המשך יבוא…
