יום אחד נכנס הרב מרדכי אליהו לבית הדין.
פתאום נכנס איש רע ורשע לבית הדין. הרב מרדכי אליהו שפט אותו ומרוב כעס האיש הרע הלך לכל שופט ונתן להם מכות נמרצות.
כעבור שעתיים סיים הרב את העבודה שלו והרב יצא מבית הדין ופנה לעבר תחנת האוטובוס כדי לחזור הביתה.
פתאום עצרה לידו מכונית של שליחי הבבא סאלי, הם אמרו לו: “הרב מרדכי אליהו, הרב מרדכי אליהו!!! הבבא סאלי שלח אותנו לקרוא לך! כי הבבא סאלי חוגג כעת סעודה גדולה על כך שעבר את גילו של אביו זצ”ל.”
“אבל אני בשנת אבל על אימי, אני לא יכול להשתתף בשמחות שכאלה! אני מצטער, שלום לכם”.
אבל השליחים התעקשו ולא ויתרו, “הבבא סאלי אמר שאם הרב לא יבוא מרצון נביא את הרב בכל דרך” אמרו בנחרצות.
“אם כך אני רואה שלא נותרה לי ברירה, אבוא איתכם”.
כשהרב נכנס לביתו של הבבא סאלי, כולם כיבדו אותו, עמדו לקראתו, והבבא סאלי בעצמו סימן לרב לשבת לידו.
פתאום נשמעו נקישות בדלת. “טוק טוק טוק, פתחו את הדלת, זה המשטרה, מי כאן הרב מרדכי אליהו? הרב מרדכי נמצא פה? מי זה”
“כן בואו, הנה הוא לפניכם!” “הרב אליהו” פנו השוטרים לרב, “האם אתה מכיר את הבחור הזה?”
“כן” ענה הרב ברוגע ובשלווה, אחד השוטרים הסביר לו: “מצאנו את האיש הזה בביתך, הוא תכנן לפגוע בך, תפסנו אותו בזריזות ואנחנו נלווה אותו ישירות לכלא!”
אמר הבבא סאלי לרב אליהו: “נו…. חשבת שסתם קראתי לך? אני חושב שאימך עליה השלום שמחה שאתה כאן”!
מתוך הספר: “אביהם של ילדי ישראל”/ נתנאל ובת אל אפשטיין
