מבחינת מאיה זה היה סתם עוד יום רגיל, שוב האחים מעצבנים,שוב ההורים מאשימים רק אותה ושוב נמאס לה מהלימודים.אימה הציצה מזווית חדרה ואמרה: “מתוקה שלי בואי למטה, לי ולאבא יש משהו להגיד לך ולאחים שלך,את באה?.”
אז ירדתי במדרגות לסלון (כי לא היתה לי ברירה). התיישבתי ליד כפיר, אח שלי הקטן והסתכלתי על ההורים שלי במבט שואל.
אמא שלי חייכה ואבא שלי פתח בהסבר: “מכיוון שעבר זמן מאז שיצאנו לחופשה, אני ואמא החלטנו לצאת איתכם לחודש במלון רוזמרי,לכן גשו לחדרים שלכם ותתחילו לארוז.” פרפרים אחזו בביטני, עליתי בהתרגשות לחדרי והתחלתי לארוז במזוודה שלי. ירדתי למטה, כשהמזוודה נגררת מאחוריי לסלון (עם כמה מכות כואבות במיוחד), ראיתי את המשפחה שלי מאורגנת ומתחילה להעמיס מזוודות לאוטו.
כשהגענו למלון, ברגע שראיתי את צריחי המלון, פליאה אחזה בכל גופי. נכנסנו ללובי במלון, קיבלנו את המפתח והלכנו לסוויטה. בינתיים נכנסה מאחורינו אישה עם הרבה תיקים+ נעלי עקב שחורות וגבוהות אשר כיסו את רגליה. ברגע שראיתי אותה ידעתי שמשהו הולך להשתבש בחופשה שלנו נקודה. האישה נגשה לקבלה ובקע מפיה צחוק זדוני. היא שאלה “איפה חדר השיקויים, אהה, מטבח?” עובד אחד ענה לה “ליד הסוויטה הגדולה”. האישה המסתורית עלתה במדרגות לעבר המטבח. ברגע שנכנסנו לסוויטה, האחים שלי ואני, מיד התחלנו לתכנן תוכנית גאונית, שתעצור את המזימות שלה. חשבתי, “הלוואי שהתוכנית תצליח פליז פליז”.
מיהרתי למטבח ואמרתי בקול הכי מתוק שלי “אפשר חמגשית בבקשה?” הקול הגבוה של הגברת המסתורית ענה “כמובן קחי מכאן “, אז לא הייתה לי ברירה אלא ללכת ישר אל המטבח. ואז הגיע התור של האחים שלי להפעיל את קול הטרטור. כלום לא קרה. האורחת המסתורית שאלה “את באה לקחת את המגש?”, “כן” עניתי לה. לא הייתה לי ברירה, אלא לקחת את המגש וללכת. ברגע שיצאתי מהחדר, עלה קול טרטור. רצתי בכל כוחי לסוויטה. ברגע שנכנסתי, רצתי לאחים שלי ואמרתי במהירות “התוכנית לא עבדה צריך לחשוב על תוכנית חדשה”, “צודקת” אמרו האחים שלי, “אבל מה נעשה?” שאלתי, “צריך לעשות משהו שלא ירמוז שום דבר, משהו שבטוח יצליח” אמרתי. “אוקיי יש לי רעיון!”
למחרת בבוקר, קמנו מוקדם לעשות את התוכנית שלנו. אני הלכתי לכיוון המטבח, והאחים שלי לחדר האוכל. וכך היה: האחים שלי הלכו ללעוג לאישה המוזרה, בינתיים, אני הלכתי להרוס את השיקויים שלה. הבעיה היא שהיה מאוד קשה לא להתפס, “למה?” טוב אני אספר לכם.
התחלתי להרוס את השיקויים שלה, אבל באמצע שמעתי את הדלת חורקת, מיד נכנסתי לארון הקרוב ביותר, שהיה מסריח מאוד מאוד. שמעתי אותה ממלמלת משהו אבל לא הצלחתי להבין מה, לרגע לא שמעתי כלום ואז היא פתחה את דלת הארון וראתה אותי. נבהלתי, אבל עשיתי את עצמי בוכה “זה לא יעזור לך, הבנתוש? אני יודעת שאת והאחים שלך מנסים לעצור אותי” אמרה המכשפה. “זה לא כמו שאת חושבת” אמרתי, כולי רועדת מפחד. “כן? אז מה קרה בדיוק?”היא שאלה. “אני לא זוכרת מה קרה” אמרתי,”ואיך את יכולה להסביר לי את זה?”, שאלה המכשפה, חשבתי וחשבתי, שום רעיון לא צץ במוחי. בנחישות, שפכתי את השיקוי הקרוב ביותר על המכשפה. המכשפה הפכה לעורב וברחה דרך החלון במהירות. רצתי בכל כוחי לסוויטה תוך כדי מנוסה. הגעתי לסוויטה וסיפרתי להורים שלי על הכל. מאז נהנינו מהחופשה בלי הפרעות נוספות .
הסוף…
