האוצר המסתורי
כתב: אביחיל מאיר סבאג
שלום, קוראים לי גדי, אני רוצה לספר לכם על האוצר המסתורי שגילתה החבורה שלנו- משה, מאיר, חיים ואני, או בקיצור- גממ”ח.
זה היה בחצר הבית הנטוש שבשכונת שפירא , שהיה בעצם מגרש המשחקים היחיד שלנו .
בשעה ארבע, כולם הגיעו למגרש והתחלנו לשחק בכדורגל, לפתע, קרא חיים לכולם והראה לנו משהו שהוא מצא- הוא הראה לנו אבן מיוחדת מאוד, היא הייתה מלאה בצבעים מרשימים, והיה לה צורה מעניינת.
הצענו לעשות מחנה ששם נוכל לשמור את האבן בתוך קופסת עץ, כולם הסכימו, ומיד התחלנו בעבודה. התחלנו באיסוף של קרשים כדי לבנות את המחנה, ששם נשמור את התיבה עם האבן המיוחדת שלנו.
“גממ”ח התחילו בעבודה!” קראתי. הבאנו פטיש ומסמרים, כיסאות ,קרשים, ומברגה, והתחלנו לבנות את המחנה שלנו, כאשר סיימנו לבנות את המחנה, עשינו, המשכנו לבנות את הקופסה ושם שמנו את האבן המיוחדת. לפתע קרה דבר קצת מוזר- הרגשנו שמישהו זר עוקב אחרינו.
חיים הראשון שעלה על זה. הוא הראה לנו את האיש, הוא היה עם שפם וכובע בלשים. חששנו מאוד, לא ידענו מי זה.
שלחנו את מאיר ללכת לבדוק מי אותו האיש ומאיר הלך מיד. כאשר מאיר הגיע אל האיש, הוא שאל אותו שאלות רבות. האיש לא ענה לו מיד את התשובות והתחיל לחקור אותו בעצמו.
לפתע, הפלאפון של אותו האיש צלצל, הוא ענה לפלאפון, ומאיר ראה סיכה קטנה על היד שבה כתוב- “צוות חקירה גרמני”.
מאיר התחיל ממש לפחד, הוא רץ אלינו ואמר: “חייבים לעוף מפה!” החלטנו ללכת רגיל בכדי שהבלש לא יזהה שגילינו אותו. הבלש המשיך לעקוב אחרינו, נלחצנו מאוד אבל החלטנו להמשיך ללכת בנחת.
כאשר הגענו למחנה שלנו ניקינו את האבן. ברגע שהורדנו את כל האבק, ראינו לפתע נייר שמודבק על האבן היקרה, בנייר היה כתוב “הכרזת מלחמה בין אמריקה לגרמניה”.
בשעה שמונה בערב היינו צריכים לחזור הביתה. יצאנו מהמחנה, וראינו שלושה אנשים ועל שלושת האנשים היה את אותם התגים ועליהם כתוב “חוקרי גרמניה”. החוקרים ראו אותנו והחלו לחקור אותנו ושאלו אותנו אם ראינו אבן מיוחדת עם פתק שמודבק עליה. אמרנו להם שלא מצאנו שום אבן ואין לנו מושג על מה הם מדברים.
הם לא האמינו לנו. החלטתי לעדכן את כולך שמחר ב- 14:00 תתקיים ישיבת חירום.
לפתע, מאיר העלה רעיון מבריק “בואו מחר נעתיק את האבן המיוחדת במדויק, ועליה נשים פתק זהה לפתק שמצאנו” הוא אמר.
למחרת, הגענו כל גממ”ח, מאיר וחיים יצאו החוצה להביא אבן, ואני ומשה הלכנו להביא דף ועט ולאחר שתי דקות, חזרנו כולנו עם הציוד.
אני ומשה היינו אחראים על האבן- שייפנו אותה לצורה המדויקת, ולאחר מכן צבענו אותה בצבעים של האבן המקורית.
בנתיים מאיר וחיים כתבו במדויק את מה שהיה כתוב על הפתק.
כאשר גמרנו להעתיק את האבן במדויק, הלכנו להביא את האבן לגרמנים.
הגרמנים האמינו לנו מיד. עכשיו היתה בידנו האבן המקורית, חשבנו מה לעשות איתה,
והחלטנו להביא את האבן לחוקר ישראלי, שיגיד לנו מה זה. יצאנו לדרך, הגענו לחוקר מקצועי שמתגורר אצלנו בעיר. כאשר הגענו אליו, הוא שאל מאין השגנו את האבן המיוחדת הזו, ענינו לו וסיפרנו את כל הסיפור עם האבן.
החוקר התרגש ממש, בנוסף הוא אמר שהוא רוצה להקים איתנו צוות חקירות לחפצים עתיקים יקרי ערך, ולצוות יקראו כמובן- “כוח גממ”ח!!
