האוצר הגדול

שמעון התעורר בבהלה מן השינה.

שטף את פניו החיוורות והדואגות ונשם לו נשימות כבודות.

יהודה, אחיו, לא הבין מה אירע, ושאל את שמעון, שמעון אחי, מה קרה לך?

למה אתה חיוור? ממה התעוררת? בבהלה שכזאת?

ענה שמעון, חלמתי חלום נורא.

מה,מה אירע התפרץ שוב יהודה?

בחלומי ראיתי אותי ואותך הולכים ביחד במסלול,

ואני ואתה מחפשים אוצר יקר ביותר.

אנחנו עוברים הרבה תלאות והרפתקאות

אבל בסוף אני ואתה מגיעים לאוצר גדול שהיה מלא באור עצום.

באנו לפתוח לך את התיבה ופתאום

הגיעו משום מקום שודדים ורצו לשדוד אותנו ואת האוצר אשר מצאנו אני ואתה.

ואז,מרוב בהלה התעוררתי. בבהלה עצומה מאוד מן החלום.

אוי, שמעון אחי, לך לישון, הרי אתה מכיר את המשפט,

חלומות שוא ידברו, לילה טוב, אמר יהודה וחוזר לישון, את שנתו הערבה.

כמה ימים אחר כך שמעון אומר ליהודה אחי יקר,

חלמתי פעמים נוספות את החלום אשר סיפרתי לך..

חששני שהחלום אמת הוא, אשמח לעצתך. מה עלי לעשות בעניין זה?

אמר אחיו יהודה, בוא נלך אל אבינו החכם ונשאל בעצתו.

הלכו שניהם יחדיו, נכנסו לחדרו של אביהם

ומבקשים את עצתו בעניין החלום.

והוא משיב להם.

בניי אהובים, איני מאמין למשמע אוזני

החלום הזה שחלמת הוא חלק ממסורת עתיקה ביותר במשפחתנו.

ומי שחולם את החלום הזה הוא שזוכה לשמור בידו

את האוצר הגדול והעצום המשפחתי שלנו.

והנה, שמעון בני היקר,

אתה זכית להיות היורש ולהיות שומר האוצר!

בוא הנה, שמעון.

במה זכיתי? הרי אני הקטן.

ענה אביו, אינני יודע, אבל מה שבטוח שזה בהשגחה פרטית ומכוונת.

ויהודה מוסיף, אני שמח בך ובשבילך שמעון אחי האהוב.

שמעון אחי האהוב.

שיהיה לך בהצלחה גדולה.

רגע, רגע, אומר האב האוצר נתון בידך

כאשר אני אצטרך לעזוב את העולם הזה.

אז כרגע, בעזרת השם, אין צורך, אבל עוד תהיה שומר האוצר המופלא.

תודה אבי אומר שמעון שיהיה לך חיים ארוכים.

 

כעבור כמה שנים טובות וארוכות

אביהם של יהודה ושמעון קורא להם

מכיוון שהוא הולך לעזוב את העולם.

יהודה ושמעון נכנסים ליד מיתתו של אביהם,

והוא אומר להם מילות פרידה.

הוא מבקש מיהודה שילך ויביא מהארון את הקופסה החומה.

יהודה מביא מהארון את הקופסה ויוצא מן החדר.

האב מדבר אל שמעון ואומר שמעון בני,

אתה יודע שאתה הולך לשמור על דבר זה.

אנא, פתח את התיבה, שמעון פותח

את התיבה ומגלה בתיבה ספר תורה קטן ומיוחד ועתיק,

מלא באור גדול,וואביו אומר לו משפט אחד.

שמור על האוצר תמיד, בכל זמן ומכל מקום,

כי התורה היא החיים,

ונפטר מהעולם בשיבה טובה.

ובפרידה מרגשת.

 

 

 

“טוב לי תורת פיך מאלפיי זהב וכסף”