בית ספר ” אור”
היה זה יום שישי בבית ספר “אור”. איזה ילד לא אוהב את יום שישי? היום הכי קצר בשבוע הלימודים.
שלושת השיעורים הראשונים עברו מהר, השיעור האחרון היה שעת פעילות.
בשעת הפעילות המורה אפרת, המורה של כיתה ד’1, העבירה פעולה כיפית או סיפרה סיפור.
הפעם, המורה אפרת סיפרה סיפור לתלמידים, לפיו פורסם בעיתון שבישוב שלהם (לשם) מצאו מטבעות עתיקים,
ואמרה להם שמי שימצא עוד מטבעות עתיקים יקבל פרס.
בסוף השיעור, יוני, תלמיד בכיתה, שאל את בת דודתו יעל, שלומדת איתו בכיתה,
אם היא רוצה שיחפשו את המטבעות העתיקים יחד.
יעל אמרה שהיא תשמח לחפש איתו את המטבעות העתיקים שבגבעות הישוב שלהם.
ביום ראשון, יוני ויעל הלכו לגבעות.
יעל הביאה איתה את חפירה וכובע, יוני הביא מים ואוכל והם התחילו לחפור.
הם חפרו בור גדול מאוד….
ובינתיים בבית ספר “חושן”
שחר, שלומד בבית ספר “חושן” ומנהיג את חבורת כיתה ד’2,
תיכנן ללכת ולמצוא את האוצר עם נדב ותום, תלמידים בכיתתו.
שחר יצא עם נדב ותום לגבעות שבישוב שלהם (לשם), הם התחילו לחפור ופתאום
תום ראה את יוני ויעל ואמר לשחר “נראה שיש לנו מתחרים”
(חשוב לציין ששחר ויוני לא חברים טובים כל כך ותמיד הייתה בניהם תחרות)
ועכשיו שחר חשב לעצמו: “מי יצליח למצוא את המטבעות העתיקים ראשון?”.
החושך ירד ויוני ויעל היו צרכים לחזור לבתיהם.
גם שחר תום ונדב היו צריכים לחזור לבתיהם, אבל לשחר כבר הייתה תוכנית.
התוכנית של שחר
למחרת בבוקר יוני ויעל הלכו לבית ספר,
וכשסוף סוף נגמר השיעור האחרון,
יוני הציע ליעל להיפגש בארבע אחר הצהרים בגבעה שבה הם חפרו.
כאשר יוני ויעל נפגשו בגבעה, חיכתה להם הפתעה.
הבור היה מלא בחול ובאבנים (עכשיו אתם בטח מבינים מה הייתה התוכנית
של שחר… שחר כיסה את הבור שיוני ויעל חפרו כדי שהם יהיו צריכים להתחיל
לחפור את הבור מהתחלה ובזמן הזה שחר תום ונדב יוכלו להמשיך לחפש את המטבעות).
כבר באותו היום יוני הבין מי כיסה את הבור שהם חפרו: שחר!
יוני ידע ששחר יעשה הכול כדי למצוא את המטבעות ראשון,
אבל יוני לא דאג כי הייתה לו כבר תוכנית.
התוכנית של יוני
יוני ויעל הלכו לרשת היישוב, הלל כהן, וביקשו שתפרסם כתבה בעיתון,
לפיה תלמידים מבית ספר “אור” יוצאים לחפש בלילה שבין שלישי לרביעי את האוצר.
הלל הסכימה לפרסם את הכתבה.
יוני ויעל קיוו ששחר, תום ונדב יראו את הכתבה שפורסמה בעיתון.
ביום שלישי בשמונה בערב, יוני ויעל הגיעו לגבעה שבישוב שלהם, אבל הפעם בלי אוכל או את חפירה.
ואז, הם שמעו לחישה.
זה היה שחר, הוא אמר לתום שהוא רואה את יוני ויעל.
באותו רגע ענן כיסה את הירח ונהיה חושך מוחלט.
שחר כבר לא ראה את יוני ויעל,
ואז נשמעו קולות מפחידים “אוווו אאאוווו” ואז נשמעו נביחות “וואף וואף”
ואז שחר צעק לתום ולנדב “לברוח!”.
תום, נדב ושחר ברחו.
הענן כבר לא הסתיר את הירח, הכלבה של יעל המשיכה לנבוח, היא הריחה משהו וחפרה באדמה.
פתאום יעל ראתה משהו נוצץ, היא התקרבה לבור שהכלבה שלה חפרה ומצאה את המטבעות העתיקים.
בבוקר, יעל ויוני מסרו את המטבעות למוזיאון.
כעבור שבוע, יעל ויוני הלכו למוזאון וראו שהמטבע שמצאו מוצג לראווה ומתחתיו נכתב בשלט קטן “נמצא על ידי יעל ויוני”.
הסוף!
