האוורסט מתקלקל

האוורסט מתקלקל
שלום קוראים לי ענבר, אני בת 21 והתחלתי לטפס על הרים בגיל שמונה עשרה.
המסע הראשון שלי היה בשנת .1982 לפני יומיים נחתתי בטיבט כדי לנסות את מזלי
ולטפס על האוורסט. – היום יום ראשון, ה 23 בדצמבר. הגעתי לגובה 3000 מטר גובה.
איזה מבאס- אני חושבת לעצמי- להגיע רק לגובה 3000 מטר בתוך יום וחצי.
עכשיו בערך רבע לעשר. אני מתחילה להתקשות לנשום תוך כדי הקמת מחנה.
פתאום אני מרגישה רעידה קטנה שהולכת וגוברת. נו זה הר האוורסט רוב הסיכוים שזה קורה
כאן הרבה מאוד. אני חושבת לעצמי. אבל פתאום אני מרגישה שהרעידה מגבירה חוזקה.
הלוואי שזה רק חלום. אבל אני יודעת שזה לא נכון. הלוואי לפחות שזאת לא רעידת אדמה.
אבל זה כן רעידת אדמה.
אני מתכוננת לרדת הכי מהר שאפשר. אבל איך יורדים 3000 מטר ב35 שניות?
הלוואי שידעתי. פתאום אני מחליקה ונופלת 2999 מטר.
כעבור 2 וחצי שניות אני פוגעת בסלע ושוברת את ידי.
כנראה שהרבה אנשים ראו את נפילתי כי אני שומעת קולות אמבולנס.
ובאמת אני רואה 4 אמבולנסים. אחד מהם לוקח אותי לבית החולים.
כעבור שבועיים של טיפולים וחודש של שיקום אני חוזרת לביתי
ומספרת הכל למשפחתי. ואחי אומר לי בלחש.
אולי כדאי לך לעסוק במשהו אחר- כמו להיות סופרת.