האגדה שלא סופרה

בס”ד

האגדה שלא סופרה- חלק א’

מאת יובל וייץ

לפני אלפי שנים סופרה אגדה בצרפת על באר מכושפת שבלילות היו יוצאים ממנה קולות מוזרים ויצורים לא מזוהים.

 

יומן מסע: השלישי באוקטובר שנת 172 לפני הספירה:

שלום יומן מסע, קוראים לי ג’ניפר ואני בת 11. אני גרה בעיירה קטנה בדרום צרפת שנקראת פרונטה.

למשפחתי אין הרבה כסף ואני אעשה הכל בשביל כמה סנטים, אני חולמת שיהיה למשפחתי מספיק כסף כדי לעזוב את העיירה הארורה הזאת! ואני לא סתם אומרת ארורה.

כנראה שמעתם את האגדה על הבאר המכושפת, ואתם בטח חושבים- כמו שאני חשבתי בעבר- שהאגדה הזאת היא שטותית. אז תנו לי לספר לכם סיפור קצר שישנה את דעתכם.

אתמול, שיחקתי עם חברתי- ג’ונסה בשדה בקרבת ביתי.

כשירד הלילה, ג’ונסה חזרה לביתה, אבל אני לא רציתי לחזור לביתי כי רבתי עם אחותי הגדולה- מרין, ואחותי לא רצתה לדבר איתי או לראות אותי, והיה לי קשה לראות איך היא כועסת עלי ואפילו לא מוכנה להסתכל לעברי.

לא ידעתי לאן ללכת.

וכאן הבאר המכושפת נכנסת לסיפור.

הבאר שאומרים עליה שהיא מכושפת, ממוקמת בדיוק באמצע העיירה שלי, ומפילה אימה על כל תושבי העיירה ובגלל זה אמרתי שהעיירה שלי- היא עיירה ארורה.

ועכשיו, אמשיך בסיפור שלי…

לאחר שהתלבטתי לאן ללכת עלה במוחי רעיון ללכת לבאר המכושפת (שאז לא האמנתי שהיא באמת מכושפת) כדי לראות ולשמוע מים- דבר שמרגיע אותי.

כשהגעתי לבאר התחלתי לבכות כי אני אוהבת את אחותי ועכשיו היא כועסת עליי.

לאחר שהפסקתי לבכות ודממה השתררה סביבי, שמתי לב לדבר מאוד מוזר:        

בבאר לא היו מים! והיא הייתה מאוד עמוקה.

חשבתי שאולי אני לא רואה טוב, כי הרי זאת באר, ובבאר צריכים להיות מים!

הנחתי שאף אחד לא שם לב לדבר זה, כי כולם בעיירה שלי פוחדים מהבאר ולא מעזים להתקרב אליה.

לאחר כמה שניות של התבוננות בתחתית הבאר העמוקה שנראתה מאוד מטושטשת ורחוקה, שמעתי קולות שלא זיהיתי של: “פסטטטפססס”, “רששרששררר”.

נבהלתי מאוד! ומיד רצתי הביתה ותוך כדי הריצה חשבתי לעצמי שכדאי לי לבחון את נושא הבאר בעוד כמה ימים ולא לספר לאף אחד על הקולות ששמעתי כי למרות שפחדתי, אני מאוד הסתקרנתי אילו יצורים הוציאו את הקולות ששמעתי.

אבל הסיבה העיקרית שבגללה רציתי לחזור לבאר היא- כי הבנתי שאם אני אגלה על יצורים מיוחדים שהגיעו לכדור הארץ- אני ומשפחתי נקבל המון כסף וסוף סוף נוכל לעבור מהעיירה הזאת ואם אני אספר על הקולות ששמעתי, כנראה אנשים יחקרו את הנושא בלעדי וייקחו לעצמם את כל הכסף של הפרס על התגלית.

לאחר מה שקרה הייתי בטוחה בדבר אחד- האגדה אמיתית ואני בטוחה בכך.

יומן מסע, השביעי באוקטובר שנת 172 לפני הספירה:

יומן מסע, חשוך פה מאוד ואני ממש מפחדת.

שכחתי להגיד לך איך הגעתי לכאן.

אני נמצאת בבאר, בתוך הבאר ליתר דיוק. היום בצהריים- לפני כחצי שעה אמרתי להורי שאני הולכת לשחק בשדה אבל אני לא באמת הלכתי לשדה.

אני נכנסתי לתוך הבאר. היה קשה להיכנס לכאן הייתי צריכה להתאמץ מאוד ולהיתלות על הדלי הגדול של הבאר שיקח אותי עד לקרקעית הבאר.

אני עכשיו משוטטת בבאר ומחפשת מידע מעניין. כפי שאמרתי, בבאר באמת אין מים.

יומן! יומן! אני ראיתי משהו מהבהב! אני עכשיו אניח אותך על הקרקע ואלך לבדוק מהו הדבר המנצנץ.

סוף היומן

שלום, אתם כנראה מבולבלים מאוד לאיפה נעלמה הילדה? מהו הדבר המנצנץ שהיא ראתה? ומי אני? (האדם שכרגע כותב לכם)

                כל זאת תדעו בחלק ב’…