בליל חשכה נחת מטוס עם קבוצת תיירים מאמריקה שבאו לטייל בעיר ראשון לציון. בקבוצת התיירים היו חמש בנות ששמן[השם שלהן]: לי’ה,יעל,אור,תהל ואוריה , הן שמעו מחברותיהן שהעיר ראשון לציון מעניינת ומאוכלסת ויש בה הרבה מאוד מתחמי קניות…. מוזיאונים ועוד . בראשונה הן רצו ללכת למוזיאון ראשון לציון. שהן נכנסו הסבירו להן על המקום ואז הן נכנסו למוזיאון וראו היכן למדו בעבר, והן ראו כלים עתיקים. לאחר מכן הן הלכו למקום שבו נמצא בור עמוק שמשמה שאבו מים. הן התפעלו מהעומק,והן ראו חדרים של אנשים לשעבר וספסלים עתיקים…
לפתע אור נעלמה מעיניהן הן קראו לה “אור”! “אור”! ולא נשמע קול.
הן התקשרו אליה והיא לא ענתה,הן נכנסו שוב לראות אולי היא נשארה ולא שמה לב שהן המשיכו. הן לא ידעו מה לעשות… הן התפצלו וחיפשו אותה, כעבור שעה לפתע נשמע צלצול טלפון. זה היה הטלפון של אורי’ה. היא הוציאה את הטלפון והי’ה רשום “אור” היא ענתה לה במהירות ושאלה אותה היכן היא?
אור ענתה לה שהיא המשיכה למלון ומחכה להן הרבה זמן, ואז אורי’ה שאלה את אור למה היא לא ענתה להן מקודם? אור ענתה לה שהטלפון היה על השתק, הן אמרו לה שהן בדרך אליה. לאחר שבוע מהנה הן ארזו מזוודות ועלו למטוס בשלום.
