הָאַסְטְרוֹנָאוּט  שֶׁפָּגַשׁ חָבֵר עַל הַיָּרֵחַ

הָאַסְטְרוֹנָאוּט  שֶׁפָּגַשׁ חָבֵר עַל הַיָּרֵחַ

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חַי לוֹ יֶלֶד קָטָן שֶׁהַחֲלוֹם שֶׁלּוֹ הָיָה לִהְיוֹת אַסְטְרוֹנָאוּט.

 אַחֲרֵי שֶׁהוּא גָּדַל, חֲלוֹמוֹ יִתְגַּשֵּׁם, הוּא לָמַד הַרְבֵּה וְאָז הִגִּיעָה הַיּוֹם שֶׁבּוֹא הוּא טָס לַיָּרֵחַ.

הַיֶּלֶד נִכְנַס לְתוֹךְ הַחֲלָלִית שֶׁלּוֹ וְהַסְּפִירָה לְאָחוֹר הֵחֵלָּה ,10 ,9 ,8 ,7 ,6, 5, 4 ,3, 2, 1 ,שִׁגּוּר…

 אַחֲרֵי זְמַן מָה הוּא רָאָה שֶׁהוּא בֶּחָלָל.                     וְאָז הוּא שָׂם לֵב  לְמַשֶּׁהוּ מוּזָר, הוּא קָשַׁר אֶת  עַצְמוֹ לַחֲלָלִית  וְיָצָא הַחוּצָה לְהִסְתַּכֵּל.

כְּשֶׁחָזַר הוּא לֹא מָצָא  אֶת הַחֲלָלִית וְהוּא לֹא הָיָה עוֹד מְחֻבָּר אֵלֶיהָ, אֵלֶּה מְרַחֵף בֶּחָלָל.. בַּזְּמַן הַזֶּה הוּא הִבְחִין בְּמִין יְצוּר מוּזָר. הָאַסְטְרוֹנָאוּט נִסָּה לִיצֹר קֶשֶׁר עִם צֻוְּתוּ, אַךְ אַף אֶחָד לֹא עָנָה לוֹ בְּקֶשֶׁר.

לְפֶתַע חָשׁ מַגָּע בַּכָּתֵף, הָיָה זֶה הַיְּצוּר שֶׁאָמַר לוֹ “אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁפּוֹצַצְתִּי לְךָ אֶת הַחֲלָלִית, חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה יִהְיֶה זֶה נֶשֶׁק טוֹב מְאוֹד”

“לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ נֶשֶׁק”? שָׁאַל הָאַסְטְרוֹנָאוּט

עָנָה הַיְּצוּר “עוֹלָם מַקְבִּיל לְשֶׁלָּנוּ רוֹצֶה לְהִלָּחֵם בְּנוֹ, הָיְתָה רוֹצָה לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ לַמִּלְחָמָה”?

“הָיִיתִי שָׂמֵחַ אָמַר הָאַסְטְרוֹנָאוּט אֲבָל הַחַמְצָן שֶׁלִּי עוֹמֵד לְהִגָּמֵר”

“אַל תִּדְאַג” אָמַר הַיְּצוּר “אֲנִי אָבִיא לְךָ חַמְצָן, יֵשׁ לָנוּ מְכוֹנָה מְיֻחֶדֶת כְּמוֹ תַּחֲנַת דֶּלֶק לְחַמְצָן”.

“בְּסֵדֶר” אָמַר הָאַסְטְרוֹנָאוּט, “מָתַי הַמִּלְחָמָה?”

“מָחָר בְּשָׁעָה אַחַת” אָמַר הַיִּצּוּר.

“אֲבָל הֵיכָן אֲנִי יִישַׁן”? שָׁאַל הָאַסְטְרוֹנָאוּט

“בּוֹא לְבֵיתִי” אָמַר הַיְּצוּר

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה אַחַת הֵחֵלָּה הַמִּלְחָמָה – “הוֹצִיאוּ אֶת הַתּוֹתָחִים”..!!  וְכַעֲבֹר שְׁעָתַיִם ..

נִרְאֶה לִי שֶׁהֵם בָּרְחוּ .. וְהֵם הִשְׁאִירוּ מִכְתָּב, “אַתֶּם חֲזָקִים מִדַּי אֲנַחְנוּ מְוַתְּרִים”

“יֵשׁשׁשׁשׁ הֵם נִכְנְעוּ” שָׂמֵחַ הַיִּצּוּר.

“אֲבָל אַךְ אֶחֱזֹר לְבֵיתִי?” שָׁאַל הָאַסְטְרוֹנָאוּט

“אֲנִי דָּאַגְתִּי לָזֶה בַּזְּמַן שֶׁיָּשַׁנְתְּ” אָמַר הַיְּצוּר

תּוֹדָה רַבָּה, הָיָה נָעִים לְהַכִּיר.

כְּשֶׁהוּא חָזַר לְאֶרֶץ הוּא סִפֵּר לָעוֹבְדִים מָה קָרָה, הֵם הִקְשִׁיבוּ וְהֶחֱלִיטוּ לִכְתֹּב עַל זֶה סֵפֶר.

וְעַל כֵּן, הִנֵּה אֲנִי כּוֹתֶבֶת לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר.

הַסּוֹף!!