פַּעַם הָיָה אִישׁ וּשְׁמוֹ שְׁמוּלִיק, שְׁמוּלִיק הָיָה אִישׁ בּוֹדֵד מְאוֹד. שְׁמוּלִיק הָיָה מְאוֹד עָצוּב שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ חֲבֵרִים. יוֹם אֶחָד שְׁמוּלִיק הָלַךְ בְּרַחֲבֵי הָעִיר, וְהוּא רָאָה מִישֶׁהוּ שֶׁצָּרִיךְ עֶזְרָה כִּי הָיָה לוֹ פַּנְצֵ’ר בְּגַלְגַּל. שְׁמוּלִיק שָׁאַל אוֹתוֹ: “אַתָּה צָרִיךְ עֶזְרָה?” האיש ענה: “לֹא, אֲנִי לֹא צָרִיךְ”. שְׁמוּלִיק הִסְתַּכֵּל עָלָיו וְשָׁאַל שׁוּב: “אַתָּה בֶּאֱמֶת לֹא צָרִיךְ עֶזְרָה?”. הָאִישׁ חשב ועָנָה : “אֲנִי בְּעֶצֶם כֵּן צָרִיךְ עֶזְרָה!”. שְׁמוּלִיק עָזַר לָאִישׁ לְהַחְלִיף אֶת הַגַּלְגַּל וְאָז הָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: “אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה חֲבֵרִים?” וּשְׁמוּלִיק עָנָה: “כֵּן, בֶּטַח!”.
שְׁמוּלִיק הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, וְאָז הוּא רָאָה מִישֶׁהוּ שֶׁמַּשֶּׁהוּ נִתְקַע לוֹ בַּתִּיק. הוּא אָמַר לוֹ : “אַתָּה צָרִיךְ עֶזְרָה? כִּי אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ!” הָאִישׁ אָמַר: “אַתָּה רוֹצֶה כֶּסֶף? אֵין סִכּוּי!” שְׁמוּלִיק אָמַר: “מַמָּשׁ לֹא, אֲנִי רַק רוֹצֶה לַעֲזֹר לְךָ” וְאָז הָאִישׁ אָמַר: “טוֹב בְּסֵדֶר תּוֹדָה!”. שְׁמוּלִיק עָזַר לָאִישׁ וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ מִמָּה שֶׁנִּתְקַע לוֹ בַּתִּיק.
הָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: “אֲנִי עוֹבֵד בַּקִּרְקָס, אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶשְׁמֹר לְךָ מָקוֹם?” וּשְׁמוּלִיק עָנָה: “כֵּן!” וְהָאִישׁ אָמַר לוֹ: ” יַאלְלָה תֵּן לִי אֶת הַמִּסְפָּר טֵלֵפוֹן שֶׁלְּךָ”, שְׁמוּלִיק נָתַן לָאִישׁ וְהָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה חֲבֵרִים?” וּשְׁמוּלִיק עָנָה: כֵּן!”.
לִשְׁמוּלִיק הָיוּ כְּבָר שְׁנֵי חֲבֵרִים חֲדָשִׁים.
שְׁמוּלִיק אָמַר לאיש: “אַתָּה רוֹצֶה לָלֶכֶת וְלִפְגֹּשׁ חָבֵר שֶׁלִּי?” וְהָאִישׁ אָמַר: “כֵּן!”. שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ יַחַד לָאִישׁ שֶׁהוּא עָזַר לוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. כָּל אֶחָד הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ. הָאִישׁ שֶׁעָבַד בַּקִּרְקָס אָמַר: אני יוֹסִי, נָעִים לְהַכִּיר!” הָאִישׁ שֶׁהָיָה לוֹ פַּנְצֵ’ר בַּגַּלְגַּל אָמַר: “אני מֹשֶׁה , נָעִים מְאוֹד!”. וְהֵם הָלְכוּ בְּיַחַד לַמִּסְעָדָה. בַּמִּסְעָדָה שְׁלָשְׁתָּם רָאוּ שָׁלוֹשׁ בָּנוֹת, שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינְהֶם. וְאַחַת מֵהַבָּנוֹת בָּאָה אֲלֵיהֶם וְשָׁאֲלָה אֶת שְׁמוּלִיק: “הַאִם אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת אִתְּכֶם יַחַד וּלְהַכִּיר אֶתְכֶם?”, שְׁמוּלִיק אָמַר: ” כֵּן”. שְׁלוֹשׁ הַבָּנוֹת יָשְׁבוּ לְיָדָם הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּהֶן הָיוּ: אַרְבֵּל, נָעֳמִי וְגִילָּה. כֻּלָּם אָכְלוּ: פָלָאפֶל וְצִ’יפַס. גִּילָה רָאֲתָה אֵיךְ שְׁמוּלִיק מִתְנַהֵג יָפֶה לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ וְזֶה מָצָא חֵן בְּעֵינהּ. הֵם הִתְחַתְּנוּ וְנוֹלְדוּ לָהֶם תְּאוֹמִים.
יוֹם אֶחָד הַיַּלְדָּה שֶׁל שְׁמוּלִיק וְגִילה, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ עֵדֶן, חָלְמָה בַּלַּיְלָה חֲלוֹם מְאוֹד מַפְחִיד. בַּחֲלוֹם שֶׁלָּהּ הִיא רָאֲתָה אִישׁ רָשָׁע מְאוֹד שֶׁרָצָה לַהֲרֹג אוֹתָהּ וְאָז הִיא הִתְעוֹרְרָה מַהֵר וְהֵבִינָה שֶׁזֶּה רַק חֲלוֹם. הִיא סִפְּרָה אֶת הַחֲלוֹם לְאַבָּא וְאִמָּא שֶׁלָּהּ. הַהוֹרִים הֵבִינוּ שֶׁהִיא מְאוֹד מְפַחֶדֶת וְנָתְנוּ לָהּ חִבּוּק וּנְשִׁיקָה. כְּשֶׁעֵדֶן הָלְכָה לְבֵית הַסֵּפֶר הִיא רָאֲתָה שָׁם “רָצִים לְמִשְׁנה” וְהִיא רָאֲתָה שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁמְּאוֹד גִּבּוֹרִים. הָיָה לָהֶם אֹמֶץ. הִיא הִסְתַּכְּלָה עֲלֵיהֶם וְהֵבִינָה שֶׁהִיא גַּם יְכוֹלָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפְּחָדִים שֶׁלָּהּ.
יוֹם אֶחָד בְּבֵית הַסֵּפֶר, הִיא חָשְׁבָה, אִם יֵשׁ לִי חֲלוֹם מַפְחִיד וַאֲנִי נִמְצֵאת בּוֹ, אֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם בַּחֲלוֹם וְאָז אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת בַּמִּטָּה שֶׁלִּי, זוֹ תִּהְיֶה הַשִּׁיטָה שֶׁלִּי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד. וְאָז שֶׁהִיא כְּבָר גָּדְלָה הִיא רָצְתָה לִהְיוֹת מוֹרה. וְאָז יוֹם אֶחָד בְּאֶחָד מִן הַשִּׁעוּרִים, יֶלֶד אֶחָד סִפֵּר שֶׁהָיָה לוֹ חֲלוֹם מַפְחִיד בַּלַּיְלָה. הַמּוֹרה עֵדֶן סִפְּרָה לַיְּלָדִים בַּכִּתָּה, עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁהָיוּ כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה. אֵיךְ הִיא הִצְלִיחָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד. הִיא סִפְּרָה וְסִפְּרָה עַד שֶׁהִתְחִילָה הַהַפְסָקָה. לְמָחֳרָת בָּא אֶל הַמּוֹרה עֵדֶן, הַיֶּלֶד בְּאֵרִי שֶׁסִּפֵּר לָהּ עַל הַחֲלוֹם הַמַּפְחִיד. הוּא אָמַר לָהּ: “הַשִּׁיטָה שׁלך עָבְדָה!, הִצְלַחְתִּי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד!”
הַמּוֹרה עֵדֶן פָּגְשָׁה בְּשַׁבָּת אֶת הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ,. הִיא סִפְּרָה לָהֶם עַל הַיֶּלֶד בְּאֵרִי וְעַל הַשִּׁיטָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד. אַבָּא שֶׁלָּהּ צָחַק וְאָמַר: כָּל הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ מַתְחִיל בְּלִמְצֹא חֲבֵרִים וְלַעֲזֹר לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁעָזַרְתִּי לְיוֹסִי וּמֹשֶׁה וְכָכָה פָּגַשְׁתִּי אֶת אִמָּא ואת נולדת.
