דני והמלחמה

דני והמלחמה

דני הוא ילד יהודי בן 8 אשר התגורר יחד עם משפחתו בגרמניה בשנת 1933.

דני הוא ילד חמוד ושובב שאהב לשחק עם חברים בכדור.

כאשר היה חוזר לביתו מבית הספר, ישר היה רץ לקחת את הכדור ויוצא לשחק עם החברים.

דני הצטיין במיוחד בכדורגל. הוא היה הקפטן של הקבוצה.

כל הילדים אהבו להיות בחברתו וחיכו לשחק איתו.

 בשנה זו הגרמנים שלטו בארץ והחלו לעשות דברים נגד היהודים. דני ומשפחתו גרו בבית קטן מאוד. הם היו 3 אחים ו 2 אחיות ולא היה מקום בבית.

 יום אחד, בשעות הערב דני שמע דפיקות בדלת. הדפיקות היו חזקות ושמע קולות של דיבורים בגרמנית. דני פחד מאוד כי הוא הבין שהם מחפשים את אבא שלו ואחיו הגדול. הוא פחד מאוד שהם ייקחו אותם והוא לא יראה אותם יותר.

דני רץ לאימו וחיבק אותה חזק וסיפר לה שדופקים בדלת.

אבא של דני הלך לפתוח את הדלת בחשש ובפחד.

כשאביו של דני פתח את הדלת החיילים שעמדו בכניסה דרשו שאביו ואחיו הגדול ילכו איתם.

אביו של דני ואחיו הגדול פחדו מאוד ולא ידעו מה מחכה להם אך הלכו עם החיילים בלית ברירה.

דני ואחיו הקטנים פחדו מאוד והחלו לבכות. דני חיבק את אחיו הקטנים חזק ואמר להם שהכל יהיה בסדר ושהוא ידאג להם עד שאבא יחזור.

לאחר יומיים מאז שלקחו את אבא של דני ואחיו הגדול, אימו של דני קראה לדני ולאחיו ואמרה להם שהם לא יכולים להישאר בבית שבו הם גרים, כי היא מפחדת שהחיילים יגיעו שוב ויקחו את כולם.

דני ומשפחתו עברו  לגור בצריף קטן עד שהמלחמה תעבור. בקושי היה להם אוכל ומים והם לא ידעו מה לעשות כי הם פחדו לצאת מהבית כיוון שהגרמנים פגעו ביהודים. כל מי יצא מהבית נפגע מהגרמנים.

דני ראה את האחים הקטנים שלו רעבים ובוכים ואמא שלו הייתה מודאגת.

 בסוף דני החליט  להביא אוכל. זה היה מסוכן אך דני נזהר מאוד. הוא יצא מביתו בשעות החשיכה והלך צמוד לקיר וכל פעם שראה חייל התכופף והתחבא כדי שלא יתפסו אותו. דני הצליח להתקדם עד אמצע הרחוב כאשר תפס אותו חייל גרמני. לפני שדני הספיק להבין מה קורה  דני היה בכלא. אמא שלו דאגה מאוד כי דני לא חזר הביתה.

לאחר כמה חודשים דני עשה תוכנית בריחה, דני חפר  בור מתחת לאדמה  וברח.

 עד שהחיילים הצליחו להבין מה קורה דני היה כבר בביתו.

אימו של דני לא האמינה למראה עיניה, היא חיבקה אותו חזק חזק. אחיו של דני רצו לקראתו והצטרפו לחיבוק המשפחתי.

דני הבטיח להם שלא יעזוב אותם יותר לעולם וביחד התפללו שהמלחמה תסתיים מהר והם ישובו לראות את אביהם ואחיהם בגדול.

המלחמה הסתיימה בשנת 1945 והאב והאח שבו לביתם ולמשפחתם בשלום.

הסוף

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »