בס”ד
מגיש ליאם כלף
כיתה ו1
הלילה ירד. החושך היה מורגש, קולות צרצרים נשמעו מכל עבר ומהשיחים.
פנסי הרחוב כבר כבו והבודדים שנשארו דולקים, הפיצו אור חלש .
דניאל שכב במיטתו והעביר בראשו את חוויות היום בביה”ס.
בבוקר ניגש ליטול ידיים ועודד דחף ועקף אותו בתור.
לאחר מכן הוציא לו לשון ונטל ידיים. בהפסקה הבאה, עודד לקח את בקבוק המים שלו והשפריץ על דניאל.
ואם כל זה לא הספיק, הרי שעודד המשיך וקילל את דניאל מול כל הילדים.
מכל מה שעבר עליו, זכר במיוחד את עודד. עודד, דווקא היה ילד ששמו לא כל כך התאים לו.
דניאל חשב, שהוא (עודד) ישחק איתו וישתף אותו אבל במקום זאת הוא רק הציק לו והקניט אותו מול כולם.
לאחר ההיתקלות שארעה בביה”ס , חש דניאל שהפתרון הטוב ביותר עבורו, הוא פשוט לעבור לבית ספר אחר.
שם, כבר לא יראה את עודד , הוא לא יציק לו. יהיה לו שקט וממש טוב. בטח גם יהיו חברים חדשים וטובים. למרות שפנה כבר להוריו, חשש להביא את הרעיון הזה לידי מימוש. ובאמת היה לו ממה לחשוש..
אביו של דניאל, עובד כאב בית ועוסק גם בניקיון ומזה חשש דניאל.
שהילדים יצחקו עליו.
דניאל החליט שבעצם הרעיון הטוב ביותר יהיה לפנות ליועצת ביה”ס ובשיחה היועצת יעצה לו מה לעשות, נתנה לו מספר רעיונות .
דניאל החליט לערוך ערב כיתה ולהזמין את כל ילדי הכיתה לביתו במסיבה יהיו פעילויות מגבשות, סיפר להוריו על התוכנית שלו והוריו שמחו מאוד והציעו את עזרתם.
דניאל מאוד חשש מערב הכיתה הוא חשש שלא יגיעו הילדים והכי חשש שעודד יגיע ויהרוס לו את המסיבה .
ביום המסיבה התחילו להגיע הילדים וגם עודד הגיע , אמא של דניאל הכינה כיבוד טעים ומשובח ואבא של דניאל הכין פעילויות . דניאל ועודד היו צוות בפעילויות וזה גרם לדניאל להבין את עודד שבעצם הוא ילד רגיש וקצת חושש ולכן כנראה התנהג בצורה הזו כדי שלא יידעו.
הכיתה מאוד נהנתה והיה ערב כיתה מוצלח במיוחד כשכולם נפרדו והלכו לביתם עודד נעצר ליד אביו של דניאל חיבק אותו ואמר: “איזה כיף לדניאל שיש לו אבא כמוך” והלך.
למחרת היום כשהגיע דניאל אל הכיתה הפלא ופלא מי ישב לידו? כמובן שעודד. ומאותו היום דניאל ועודד חברים טובים , משהו השתנה ודניאל הבין שהכל בזכות השיחה עם היועצת ובשיתוף הפעולה של הוריו.
