מאת: ישי פוירשטיין
כיתה: ה
מחנכת: עדי אופיר
רכזת שפה: נעמה בר-נר
שם בי”ס: ממ”ד דרור, ירושלים
כתובת מייל: [email protected]
ישוב: ירושלים
דופן המראה
זיו היה ילד בן 14, הוא היה עם שיער בלונדיני, עיניים כחולות והוא אהב לחשוב בקול.
זיו גר בעיירה קטנה עם ההורים שלו, הוא היה ילד חנון והוא אהב לשחק בגינה. ההורים של זיו היו דומים לו כמו שתי טיפות מים. יום אחד הוא טייל בגינה של ביתו, פתאום הוא ראה משהו מוזר, הוא ראה אדמה נשפכת למקום מסוים, כמו מערבולת. הוא צעד לכיוון בזהירות, הוא לא שם לב, הוא החליק לתוך האדמה, והוא נשאב לתוך המערבולת ונפל נפילה מהירה לבור. הוא נפל בערך דקה, נחת על הרגליים וזה כאב לו מאד. “הלוואי שהייתי יכול לצאת מהבור” חשב זיו בקול. הוא ראה שהאדמה מתחילה לפול עליו , הוא היה צריך לחשוב איך להיחלץ ולא למות. הוא ניסה לטפס אבל הוא החליק, האדמה המשיכה למלא את הבור. אז עלה לו רעיון חכם, הוא פשוט חיכה, חיכה וחיכה עד שהאדמה התחילה להיות בגובה די גבוה, הוא טיפס על האדמה והוא יצא מהמערבולת שכבר לא הייתה מערבולת. הוא הרים את מבטו עד למעלה וראה מראה מעל ראשו, המראה נפלה עליו ונהיה חשוך, הוא התעלף והתעורר בחדרו בבוקר. הוא קם, אכל ארוחת בוקר, ההורים שלו לא היו בבית באופן מוזר והוא יצא לגינה כהרגלו. הוא ראה מראה במקום שבו התעלף, המערבולת חזרה והוא ראה ילד, יוצא מהמערבולת והמראה נופלת עליו. הוא לא הבין כל כך, ואז חשב בקול “האם אני רואה את עצמי?”
הוא רץ לכיוון הילד, הרים את המראה והופתע לגלות שהילד נעלם ולא היה שם. הוא הרים את המראה, היא הפכה להיות כבדה מאוד באופן מפתיע. הוא שוב הפיל על עצמו את המראה ושוב היה בוקר. ההורים שלו לא היו בבית, הוא יצא החוצה לגינה כהרגלו, ראה את עצמו רואה את עצמו רואה את עצמו שנופלת עליו מראה, אחר כך, הוא ראה עצמו הולך למראה מרים אותה ומפיל אותה על עצמו שוב. הוא ניגש למראה וזרק אותה לעבר המערבולת. המראה החלה לשאוב את כל האדמה בבור, הוא חיכה זמן מה ואז הוא הרגיש נגיעה בכתף, הוא הסתובב וראה את עצמו עשוי מאדמה. הוא נבהל וקפץ לתוך הבור וניכנס לתוך המראה. שוב התעורר במיטתו, שוב הוריו לא שם, הוא אכל ארוחת בוקר והוא יצא לגינה בחשש. זיו נאנח, הוא ידע מה הוא עומד לראות, ואכן שוב ראה את עצמו יוצא מהבור ונופלת עליו מראה, הוא ראה את עצמו רואה את עצמו שנופלת עליו מראה וניגש ומרים את המראה שנופלת עליו שוב, הוא ראה את עצמו ניגש וזורק את המראה לתוך הבור ואז ראה את עצמו עשוי מבוץ נוגע בכתף של עצמו שקופץ לתוך המראה בתוך הבור. זיו הבין שהוא חייב לפעול במהירות, הוא רץ, דחף את עצמו העשוי מאדמה לתוך המראה, אז קפץ לתוך הבור ובעט לתוך המראה ושבר אותה. דופן המראה התנתק מהמראה, חלק ממנה זז הצידה הוא מצא בפנים מכשיר קטן בגודל של כף יד, על המכשיר היה כתוב “לולאות זמן”, הוא לחץ על כפתור והמכשיר החל לומר “השמדה עצמית, עוד עשר, תשע,…אחת”.
הוא התעלף, הכל נהיה שחור, הוא התעורר בבית החולים כשהוריו המודאגים ליד מיטתו, הם סיפרו לו שהוא נפל לתוך בור ושבר את הרגל וכל הבור התמלא באדמה. זיו חשב בקול “איזה דבר משונה קרה לי”. ברגע שהחלים, הוא הלך ישר הביתה, הלך לישון במיטה והוא לעולם לא הלך לאותו מקום בגינה, לעולם.
