לפני המון המון שנים היו שני ילדים הם היו חברים
לאחד קראו יאיר ולאחד קראו דביר.
יאיר ודביר מאוד אהבו לשחק אחד עם השני והם היו חברים מאוד טובים.
פעם אחת הם שיחקו כדורגל ובאמצע המשחק דביר רימה והרביץ ליאיר
יאיר לא אהב את זה, יאיר חזר הביתה והוא היה מאוד עצוב.
יאיר חשב לעצמו, למה דביר הרביץ לי היום, מה עשיתי לו?
יש לי רעיון איך אני יחזיר לו על מה שהוא עשה לי
זה יהיה העונש שלו יאיר חשב לעצמו ואמר אני אזמין את דביר לבית שלי ואני יגיד לו
שיבוא לראות את האפרוחים החדשים שלי, ואז ברגע שהוא יעלה במדרגות אני אדחוף אותו מלמעלה ועד למטה וזה ההיה העונש שלו.
למחרת בבוקר יאיר הלך לבית הספר ויאיר קרא לדביר
יאיר שאל את דביר אם הוא רוצה לבוא אליו בשביל לראות את האפרוחים החדשים שלו ודביר אמר לו שכן.
דביר בכלל שכח מאתמול וחשב לתומו שיאיר הזמין אותו סתם לכיף.
מיד שניגמר בית הספר דביר הלך ליאיר.
האפרוחים היו בעלית הגג שזה אומר שזה היה בקומה השנייה.
כשדביר הגיע לבית של יאיר דביר רץ אל עלית הגג והוא ראה את האפרוחים, הם היו כל כך חמודים עד כדי כך שאפילו דביר נישק את האפרוחים.
יאיר אמר לעצמו עכשיו זה לא זמן טוב לדחוף את דביר במדרגות, הוא כל נהנה.. אולי כדאי שאני אחכה עד שדביר יסיים לשחק איתם ואז אני אדחוף אותו מהמדרגות.
בינתיים, יאיר הצטרף למשחק עם דביר וביחד עם ארגנו תחרות מרוץ לאפרוחים ע”מ לראות איזה אפרוח רץ הכי מהר. לאחר המשחק, יאיר חשב לעצמו שהנה, הגיע הזמן לדחוף את דביר במדרגות ולחזיר לו על זה שהציק לו אתמול. ואז פתאום, דביר האכיל את האפרוחים ויאיר אמר שזה לא זמן טוב לדחוף את דביר, האפרוחים רעבים וגם דביר ממש נהנה. אולי נחכה עד שדביר יסיים להאכיל את האפרוחים ואז זה יהיה הזמן לדחוף את דביר.
כשהגיע הערב, יאיר ממש התקרב לדביר וכמעט ודחף אותו ואז פתאום יאיר תפס את עצמו ואמר רגע, למה לדחוף אותו? הוא יקבל מכה חזקה והוא בכלל חבר שלי ובכלל שחכתי למה אני רוצה לדחוף אותו.
באותו רגע יאיר אמר לעצמו שהוא לא ידחוף את דביר וזה בכלל לא מעשה יפה להרביץ לחברים, מאותו יום יאיר ודביר נהיו חברים טובים עד עצם היום הזה.
