היה היתה פעם אישה שקראו לה נועה. נועה היתה קופאית בסופר. יום אחד, נעה ראתה גנב גונב מהסופר לחם. היא חשדה בו ורצתה להתקשר למשטרה לדווח עליו אבל לפני שהספיקה להתקשר, נעה ראתה שהוא לבוש בבגדים קרועים מטונפים ובלויים. היא הסיקה מכך שהוא עני ואין לו הרבה כסף. היא התלבטה עם עצמה מה לעשות. האם להתקשר למשטרה? הרי הוא גנב וצריך לתפוס אותו אבל מצד שני הוא עני ואין לו הרבה כסף וכנראה אין לו מה לאכול. לבסוף החליטה נועה לגשת לגנב ולשאול אותו מדוע הוא גונב ולא קונה כמו כולם. הוא ענה לה “אין לי כסף ואני צריך להאכיל את משפחתי” נעה חשבה מה לעשות ופתאום עלה במוחה רעיון. היא הזמינה את הגנב לביתה והביאה לו קופסא מלאה בכל טוב ואמרה לו ” אל דאגה, בכל שבוע תקבל קופסה כזאת. לא תצטרך לגנוב שוב לעולם. בוא אליי כל יום רביעי בסוף היום למכולת”. נועה הכינה שלט גדול שהציגה בכניסה למכולת ובו היה כתוב רשימת מצרכים שניתן לקנות ולהשאיר אצלה בסוף הקנייה למשפחה נזקקת. כך הצליחה נועה לארגן חבילה לעני בכל שבוע ושבוע. עם הזמן היו לה מספיק מצרכים בשביל עוד הרבה משפחות. החליטה נועה כי תכין עוד חבילות למשפחות נזקקות. וכך פתחה נועה עמותה שהצליחה להאכיל הרבה משפחות נזקקות. כך גם עצרה נועה את הגנבות.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי