גן החיות והציפור/ מאת יהלי יושיע,
כיתה ב’ ממ”ד ארנונה,
מחנכת נוי טמיר
פעם אחת אמא אבא ואני רצינו ללכת לגן החיות וגן החיות ניסגר.
לא הספקנו לקנות כרטיסים לגן החיות ואז עברו כמה שנים וניפתח גן החיות. הלכנו לשם וקנינו כרטיסים והצלחנו להיכנס לגן החיות.
טיילנו בגן, הלכנו ברגל וגם נסענו ברכבת. ראינו את האריה, את הפיל, את הג’ירפות, הקנגורו, עטלפים וגם נכנסנו להאכיל את הציפורים. פתאום נפתח הכלוב של הציפורים וציפור אחת עפה לחיים.
הציפורים התחילו להרעיש וזה הפריע לבני האדם שהיו בכלוב. הם נבהלו והיה הרבה רעש.
הציפור שעפה נתקלה בעץ ונפצעה בכנף. הציפור יללה ונפלה.
איש אחד מגן החיות מצא אותה והביא אותה למרפאה והווטרינר בדק אותה ושם לה פלסטר. לקח לה כמה ימים להבריא ואז הוא החזיר אותה לכלוב הציפורים והציפורים שמחו נורא.
הציפור האמא והציפור האבא של הציפור שברחה עשו לכבודה מסיבה ונתנו לה לשתות ולאכול. הרופא שטיפל בה וריפא אותה, בא לבקר אותה כל יום בשעה מסוימת והחליף לה פלסטר. כל פעם שהוא היה מגיע לכלוב הציפור הייתה בורחת לסוף של הכלוב כי היא פחדה שיכאב לה.
אחרי חודש הציפור הבריאה לגמרי והרופא לא הגיע יותר.
יום אחד הציפור ברחה שוב ועפה למרפאה כדי לצייץ ולהגיד תודה לווטרינר.
לווטרינר קראו אורי והוא התרגש מאוד והוא ליטף אותה. היא שמחה והוא לקח אותה לבית שלו.
הווטרינר חשב על הציפורים שחשבו על הציפור שעפה והוא היה עצוב כי לציפורים לא היה נעים כי הם דואגים לה ולא מבינים לאן היא נעלמה ואז הוא החזיר אותה לכלוב וכשהציפורים ראו אותם הם השתוללו משמחה ועפו באוויר ונתנו לה לשתות ולאכול.
הווטרינר חזר הביתה שמח שכל הציפורים שמחות וטוב להם.
