בס”ד מגיש: אהרן כהן מחנך: הרב דקל ריינר הרכזת: אוריה נגר הת”ת: הראי”ה
ט.ל הת”ת:088546842 אמייל: [email protected]
~גמר חתימה טובה~
הרב אברהם קוק נולד ט”ז באלול ה’תרכ”ה , 7 בספטמבר 1865
והרב קוק נפטר ג’ באלול ה’תרצ”ה 1935 (בגיל 69) הרב קוק מכונה כהראי”ה הרב קוק היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל הוא קבור בהר הזיתים בירושלים
הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ”ח אייר תרס”ד (1904) בראשית ימי העלייה השנייה.
הרב קוק הקים את “ישיבת מרכז הרב” והבן שלו למד שם (הרב צבי יהודה הכהן קוק)
בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל היו יהודים שנאלצו לשרת כשוטרים במשטרה הבריטית. המפקדים הבריטים היו נקשים מאד כלפי העובדים היהודים ודרשו מהם לעבד גם בשבתות ובחגי ישראל.
היה זה בליל יום כיפור. רבים גדשו את אולם ישיבת “מרכז הרב” הישיבה שיסד הרב קוק, ובה למדו בצעירותם מי שעתידים היו להיות רבנים גדולים ומכרים תפילת ערבית הסתיימה, ורב המתפללים שבו לבתיהם. באולם הישיבה נשארו אנשים בודדים: חלקם למדו תורה, חלקם אמרו תהלים וחלקם ישבו בדממה, חושבים על קדשת היום. גם הרב קוק, לבוש בקיטל לבן ונראה כמלאך, נשאר ללמד באולם.
לפתע נכנס לאולם הישיבה יהודי לבוש במדי שוטר בריטי. הוא הסס לרגע ואחר נגש אל הרב. הרב ראה אותו ואורו עיניו “גמר חתימה טובה יהודי יקר!” אמר בשמחה “האם התפלל אתנו כאן גם מחר?”
השוטר השפיל את עיניו. “אכן התפללתי אתכם כאן הערב. התפילה היתה מרוממת ונפלאה, אך…. מחר לא אוכל להגיע. המפקד הבריטי שלי שונא יהודים ותמיד מבקש לפגע בנו. הוא אינו מוכן לשחרר אותי ודורש שאעבד מחר. הוא אמר שרק אם אביא אשור כתוב מהרב ישחררו אותי מהעבודה אך לא הספקתי להגיע אליך בערב יום הכיפור. לכן אאלץ לעבד מחר. באתי לבקש מהרב שיתפלל מעט גם עבורי…..”
הרב הקשיב לדברים בעניין רב “אמרת, יהודי יקר, שהיה עליך להביא אשור כתוב ממני. למי היה עליך להגיש את האשור?”
“למפקדה הראשית בארמון הנציב” ענה השוטר.
“האם המפקדה פתוחה גם בלילה?” המשיך הרב ושאל.
“כן ענה השוטר.
“אם כך” אמר הרב, “הבה ונלך”.
“מה?!” התפלא השוטר. “יום כפור היום! הרב צם השעה מאחרת והדרך הרב סרב “קדימה יוצאים ארכה! לא זו הייתה כוונתי. בסך הכל רציתי שתחשב עליי בתפלתך מחר….”
אך הרב סרב. “קדימה, יוצאים לדרך!” אמר ויצא עם השוטר מדלת בית המדרש.
לאחר הליכה ארכה נכנסו הרב קוק והשוטר היהודי אל המפקדה הראשית בארמון הנציב. אנשי צמרת הפיקוד הפתעו מאד למראה הרב קוק, רבם הראשי של היהודים. השלטונות הבריטיים ומפקדי המשטרה העריכו אותו מאד, וכמובן, נענו לבקשתו ומיד שחררו את השוטר מעבודתו למחרת, ללא כל התלבטות.
רק בשעה מאחרת מאד שב הרב קוק אל אולם הישיבה. ההליכה הארכה אמנם עיפה אותו, אך הוא אזר כח וחזר ללמודו. שעות מעטות לאחר מכן כבר האיר היום והרב קוק עמד בתפלה לצד היהודים הרבים, ובהם שוטר מאשר אחד.
