אני רוצה לשתף אתכם בסיפור חייה וחסדיה של סבתי צביה כהן ז”ל.
סבתא שלי היתה צדיקה גדולה שעזרה להמון נזקקים ואנשים מבוגרים .
בכל חג היא הייתה דואגת להם לאוכל ושתיה , בכל חורף לתנור ושמיכה חמה.
לילדים היא היתה תורמת בכל שנה ילקוטים לבית הספר .
סבתא נפטרה לפני 10 שנים ועלתה לשמים. אני לא זכיתי להכיר אותה אבל אמא שלי תמיד אומרת שאנחנו צריכים להמשיך בדרך שלה ותמיד לדאוג לעזור לחלשים.
בכל חורף אני ואמא מחלקים תנורים ושמיכות למשפחות נזקקות והלב שלי מתמלא בשמחה כי אני יודע כמה זה עוזר להם .
בכל חג המשפחה שלנו מחלקת סלי מזון למשפחות נזקקות בכל חופש הגדול אנחנו מחלקים ילקוטים כדי שלכל התלמידים יהיה דרך טובה להתחיל את השנה.
בכל שנה אנחנו חוגגים ל-20 בני נוער בר מצוה באולם מפואר וקונים עבורם תפילין וטלית , כדי שיוכלו לקיים את המצווה שחלה עליהם בשמחה ובאהבה אמיתית.
הבקשה האחרונה של סבתא היא שנמשיך את הדרך שלה.
שנעזור לנזקקים , שנשמח ילדים ושתמיד נהיה בגמילות חסדים.
אני מתפלל לה’ שנזכה לקבל את המשיח ואז סבתא צביה תתעורר ותחזור אלינו בריאה ונוכל לקיים ביחד את המצווה החשובה שנקראת “גמילות חסדים”.
