פעם אחת, לפני שנים רבות היה ילד בשם גיא וולר.
גיא היה ילד רגיל לגמרי, עד שפעם אחת כשגיא נסע לגן החיות היתרחש משהו מטורף, אבל אני לא יגלה מהו דבר זה, אני אשמור זאת להמשך הסיפור.
גיא נסע לגן החיות, עד אז הכול היה בסדר גמור. כשגיא ומשפחתו הגיעו אל הפילים הגדר הייתה גבוהה (כ-1.5 מטר), ולכן גיא טיפס על הגדר ו…בום!! גיא נפל לחלקו הפנימי של הכלוב. לפתע גיא הבחין בחפץ קטן ומרשים למראה. הוא אחז בו בחוזקה והיתעלף.
כשהתעורר, גיא ראה פיל כמעט דורך עליו! הוא לחש בפחד: “אל תעשה לי את זה”, ולהפתעתו הפיל ענה לו: “סליחה לא ראיתי אותך” והיסתובב. גיא לא האמין למשמע אוזניו.
לפתע גיא ראה חובשים מסתכלים עליו מחלקו החיצוני של הכלוב. כאב לגיא מאוד, אך למרות זאת הוא טיפס על הגדר ואימו הוציאה אותו משם. הוא הבין שהוריו לא שמעו את דברי הפיל והבין כי זה היה בזכות החפץ, אך לא ידע מה ביכולתו של החפץ לעשות.
גיא היה שבוע בבית החולים. כעבור שבוע, כשהשתחרר מבית החולים אימו שאלה אותו לאן הוא רוצה לנסוע לכבוד השחרור מבית החולים. גיא נשם רגע ואז ענה: “לגן החיות”. אימו נאחה ואז ענתה: “בסדר, אבל תשמור על עצמך”, “אוקי” הבטיח גיא. גיא לקח עמו את החפץ (שלא סיפר עליו למשפחתו).
כשהגיעו לגן החיות, אימו, חנה, שאלה אותו איזו חיה הוא רוצה לבקר קודם והוא ענה לה: “הקופים”. כשהגיעו לקופים, גיא ראה קוף קצת מבודד עם פרווה חומה, עיינים חומות ובגובה בערך מטר (הוא לא יכול היה לדעת מה גובהו האמיתי גם אם היה מביא מד מטר מפני שהקוף ניתלה על העץ). גיא ניגש לקוף, החזיק היטב בחפץ והתחיל לדבר: “אתה יכול בבקשה לטפס לצמרת העץ?” “ברור!” ענה הקוף “לא ידעתי שמישהו מתעניין בזה!” הוסיף, ותוך שנייה נעלם וגיא ראה אותו בצמרת העץ.
“כיף לך בגן החיות?” שאל גיא. “אני חושב שעדיף בג’ונגל, אבל זה שבמקום אחד יותר כיף, לא אומר שבמקום אחר גרוע” ענה הקוף. “אני מסכים איתך” אמר גיא “ושאלה אחרונה, אתה אוהב שבוהים בך כל הזמן?” “זה סבבה לי” ענה הקוף.
כשהספיק לגיא לדבר עם הקוף הוא הלך לשוחח עם הקרנפים, הג’ירפות, התנינים ואפילו האריות.
כשגיא הגיע הביתה, הוא היה מותש וצמא. הוא הלך למזוג לו מים והחפץ נפל לו לכוס, אך הוא לא שם לב. החפץ היתכווץ במים וגיא שתה אותו. גיא הרגיש שראשו מרחף באוויר לזמן מה… כשהסחרור הפסיק, גיא חשב על כלבו החדש (שחנה קודם לכן הכריזה על שמו- ג’ורג’!). גיא סתם הציץ לרגע במראה ו…פתאום הוא ראה שהוא כלב! גיא דמיין תנין, והוא ראה במראה שהוא הפך לתנין! גיא שמח מאוד והלך להראות למשפחתו שהוא יכול לשנות צורה לחיות.
גיא מרגע זה הבין שכשיגדל הוא יהיה חוקר חיות שמדבר איתן וכך חוקר אותן בצורה מושלמת, וכך היה.
