גבורה אמיתית
יום אחד, בדרכי מבית הספר, נזכרתי שהיום אני צריכה לאסוף את אחי הקטן מהגן ,בגלל שההורים שלי הלכו לברית. כשהגענו הביתה ,היו על הכיריים קציצות ופסטה. אכלנו ושמנו את הכלים בכיור. כל אחד התפנה לעיסוקיו .ניתאי ,שזה אחי הקטן, שיחק בסלון ואני קראתי ספר בחדר.
לא ידעתי שבינתיים בסלון ניתאי לקח קופסת גפרורים וניסה להצית אש .הוא ניסה כמה פעמים ולא הצליח, אבל אחרי כמה ניסיונות הוא הצליח .הוא נבהל וזרק את הגפרור על השולחן וכל השולחן נדלק באש. לפתע הרחתי ריח מוזר ,קמתי מהמיטה והלכתי לבדוק מה קורה עם ניתאי ונחרדתי ממה שראיתי. כל הסלון עלה בלהבות וניתאי עמד ליד והחזיק קופסת גפרורים ובכה. לא הבנתי מה קורה אבל ידעתי שאני חייבת לעשות משהו .
הרמתי את ניתאי ורצתי אתו למרפסת ,הלהבות התלקחו .ידעתי שאני חייבת לפעול מהר .הרמתי את ניתאי וחשבתי מה אני יכולה לעשות .ידעתי שמתחתינו יש את המרפסת של השכנים. נשמתי עמוק , ותוך מספר שניות הייתי צריכה להחליט האם אני קופצת ומסתכנת בכך שהנפילה תגרום לפציעה חמורה שלי או של ניתאי אחי הקטן , או נשארת בדירה הבוערת ובכך מסתכנת בשאיפת עשן או כוויות חמורות .הרגשתי שליבי הולם בקצב מהיר ביותר ,ראשי היה סחרחר, אבל הבנתי שאני חייבת לאזור אומץ ולנסות להציל את חיי ואת חיי אחי מפני שהשארות בדירה היא מסוכנת ביותר ,שכן הלהבות כבר התפשטו בכל הבית.
אזרתי אומץ , הרמתי את ניתאי וקפצתי ו…בום נחבטנו ברצפה ,השכנה ששמעה את החבטה נבהלה ויצאה למרפסת לראות מה קרה ונדהמה לראות אותנו כשהאש אוחזת עדיין בבגדנו ואנחנו עם כוויות ,היא רצה להביא דלי עם מים ושפכה עלינו . ואחרי שנרגענו היא התקשרה למכבי האש ולאמבולנס .כעבור כמה דקות נשמעו סירנות ועד מהרה הגיעו האמבולנס ומכבי האש.
האש כבר התלקחה בכל הבית ומכבי האש הכניסו סולם דרך החלון ונכנסו לתוך הבית הבוער וכיבו את האש. ובינתיים האמבולנס פינה אותי ואת אחי לבית החולים .באמצע הנסיעה אני איבדתי את ההכרה והתעלפתי. בבית החולים טפלו בי ובניתאי ,ואני התעוררתי רק יומיים אחרי המקרה .
כשחזרנו הביתה בריאים ושלמים עשינו מסיבת הודיה והודינו לה’ על הנס הגדול שעשה לנו ושאנחנו בריאים ושלמים .
למדתי מזה לקח שלילדים קטנים אסור להיות ליד גפרורים ושצריך להשגיח ולשמור עליהם כל הזמן. צריך לדעת שאפילו בסביבה של הבית ישנן סכנות רבות כגון : מכשירי חשמל, חומרי ניקוי, אמבטיה מלאה מים , גפרורים ועוד .וחובה עלינו לשמור על החיים שלנו ושל הסובבים אותנו , במיוחד הילדים הצעירים …“ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”.
