הרגשתי שאני עומדת להתעלף, ואכן התעלפתי.
בוא נתחיל מהתחלה.
קוראים לי אהבה,
אני בת 11, ואני אוהבת לבשל, לצייר ולקרוא.
אבל לא עושה את זה.
מה שקרה לי זה כמו מה שקרה לכל היהודים במצרים,
גם אחותי הקטנה תקווה בת ה-7 התעלפה מעבודות הפרך.
לפני כשבוע זרקו את אחי הקטן ליאור.
כשנשתחרר ולהורים שלי { נח ורות } יהיה בן אני אומר להם לקרוא לו ליאור { לי אור }.
אין לנו מנוחה, זה קשה.
לא מזמן נולד משה, תינוק עברי לבת פרעה אומרים שהוא הגואל!!
אני כמו כל עם ישראל מקווים שזה נכון.
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא. קוראים לנו לעבודה אני אחזור בלילה…..
אוי איזו עבודה קשה לילדים ולזקנים יש עבודה של הורים, ולהורים יש עבודה של ילדים.
אבא אומר לי לישון טוב אני רוצה לישון לילה טוב zzzz
כעבור 20 שנה…
עבודה של ילדים זה קשה, לפחות משה אמר לפרעה לתת לנו ”שבת”!!!
אבל זה לא מספיק עכשיו אנחנו מתחילים בדרך לכנען ומשה במנהיג עם אהרן.
הסוף לעבדות!!!!…
