באוקטובר
נועה לסרי כיתה ד ספיר
בשעות הבוקר המוקדמות מאד של השבת היו המון אזעקות – בין 20-30 ברציפות! מרוב שהייתי ממש לחוצה ומפוחדת לא הרגשתי טוב בכלל כמה ימים מרוב פחד. רק אחרי שלושה ארבעה ימים התחלתי קצת להרגיש יותר טוב מהמצב שהייתי בשבת. לאט לאט ראיתי שזו מלחמה רצינית ולא עוד אחד מהמבצעים שאנו רגילים לחוות מפעם לפעם.
אחר כך במוצאי שבת הלכתי לקחת את הטלפון שלי והתחלתי לשחק קצת עם החברות שלי בטלפון כדי לשכוח מהמלחמה וכל הלחץ שהיה סביבי.
עכשיו אני אספר קצת על עצמי:
קוראים לי נועה, נולדתי בישראל ואני גרה בבאר שבע. אני בת תשע וחצי ואני לומדת בבית ספר מוריה ומאד כיף לי שם. אני בכיתה ד’ ועובר הזמן מהר וכבר אני גדולה. אני ממש שמחה שכבר אני גדולה.
אני הבכורה בבית ויש לי אח ואחות:
לאח שלי קוראים אמרי והוא בן שנתיים.
לאחותי קוראים תהל והיא בת שש.
אני ממש שמחתי לכתוב את הסיפור המושלם הזה.
