יום ההולדת של נעמי מתקרב והיא עמדה להיות בת מצווה. כל המורות, כל הזמן אמרו לה, על כל המצוות . שהיא תצטרך לקיים. סבתא אחת שלה, כל הזמן אמרה, שהיא לא מאמינה, שהיא בקרוב תהיה לאישה. והסבתא השניה היתה אומרת כל הזמן:״אני לא מאמינה, שהבובה שלי מתבגרת כל כך מהר.״ כל הדברים האלו, על התבגרות, גרם לה לרצות להישאר צעירה לנצח.היא רק רצתה להיות ילדה!
סוף כל סוף, יום בת המצווה בא. איפרו אותה ואת השיער סידרו בתסרוקת חגיגית. והיא ממש התרגשה. היה לה כל כך טוב. היא היתה במרכז תשומת הלב. דבר אחרון, להשלים את היום המושלם שלה, היה עוגת יום הולדת והבעת משאלה. היא מקווה שזה יתגשם. הביאו את העוגה ונעמי בקשה לעצמה, הלוואי שיכולתי להישאר בת 11 לנצח.
למחרת בבוקר, האמא של נעמי העירה אותה ואמרה שהגיע הזמן להתארגן ליום הראשון בכיתה ו׳. “כיתה ו׳ ?!” אמרה נעמי לאמא “את מתכוונת לכיתה ז׳?”. ״תפסיקי להיות טיפשית״ אמרה האמא שלה. “מהר, מהר. את לא רוצה לאחר.” נעמי היתה מאד מבולבלת, אבל היא קמה והלכה לבית הספר.כשהגיעה לשם הכל היה כמו בשנה שעברה, מלבד החברים. היו לה את כל אותם מורים ופתאום היא הבינה שמשאלתה התגשמה. היא היתה עדיין בת 11. היא כבר ידעה כל כך הרבה חומר, אז היא היתה בראש הכיתה שלה. היא זכתה לעשות את כל הפעילות שאהבה ואפילו הלכה לעוד מסיבות בת מצווה. אבל אחרי כמה חודשים שעברו, היא ממש השתעממה לעשות דברים שהיא כבר עשתה והיא ראתה את החברות שלה בכיתה ז׳ הולכות לטיולים ועושות פרויקט מיוחד, שבכיתה ו׳ אף פעם לא עושים. היא התחילה להתחרט על רצונה ורצתה להיות בת 12, בדיוק כמו כולם. בכל פעם שהיא דיברה על זה עם מישהו הם חשבו שהיא קצת מוזרה, כי בשבילם היא היתה בת .11 היא לא ידעה מה לעשות.
שנה שלמה חלפה ויום ההולדת שלה התקרב שוב. היא אפילו לא התרגשה, כי ידעה ששום דבר לא עומד להשתנות ושהיא פשוט תהיה בת 11 שוב ושוב. בדיוק כשעמדה להביע משאלה, היא חשבה על משהו. אם המשאלה להישאר בת 11 התגשמה, אולי היא רוצה לבקש להיות בת 13 עכשיו. למחרת בבקר, אמא שלה העירה אותה ואמרה לה, שהגיע הזמן להתארגן. זה השנה האחרונה שלך בבית הספר- היסודי. כתה ח׳ הולכת להיות מדהימה. נעמי לא האמינה מה ששמעה!! האם משאלתה באמת התגשמה שוב? היא הלכה לבית ספר ונשלחה לכיתה ח׳ עם כל החברות! היה לה את היום והשנה הטובים ביותר אי פעם, והיא הבינה, שהיא תמיד צריכה להיות מאושרת עם מה שיש לה.
