כדורגל הוא התחביב שאני הכי אוהב. הבית שלי גדול ומרווח – גם הסלון, גם המטבח ועוד מקומות רבים – ולכן לפעמים אני משחק כדורגל אפילו בתוך הבית.
בשבת אחת התארחנו אצל סבתא תמר. שיחקתי כדורגל עם בן הדוד שלי, מיכאל. תוך כדי המשחק בעטתי בכדור, ופתאום הוא פגע בברכת הבית של סבתא. הברכה התחילה להתנדנד. רצתי במהירות כדי לנסות לתפוס אותה לפני שתיפול, אבל לא הספקתי. ברכת הבית נפלה על הרצפה ונשברה.
אמא שלי קצת הצטערה, אבל מיד אמרה:
“וואו, איזה עיצוב יפה יצא לברכת הבית של סבתא”.
לא כל הברכה נשברה – רק חלק ממנה, והחלק שבו הייתה הברכה עצמה נשאר שלם.
סבתא שלי צחקה ואמרה:
“רואים? אמרתי לכם שלא משחקים עם כדור בתוך הבית. לא נורא, כפרה”.
אמא הרימה את החלק שנשאר מברכת הבית ותלתה אותו מחדש. אחר כך היא הביאה מטאטא כדי לנקות את שברי החרסינה שנפלו על הרצפה. אני רצתי לעזור לה, הבאתי יעה ועזרתי לאסוף הכול.
בחלק שנשבר היו מודבקות שתים-עשרה אבני חושן. אמא אספה אותן ונתנה לי אותן במתנה. שמחתי מאוד לקבל את אבני החושן, והנחתי אותן במגירה שלי כדי להזכיר לעצמי לשחק בזהירות.
מאז אני מקפיד לשחק בזהירות רבה – גם בבית שלי וגם בבית של סבתא תמר.
