בריאת העולם
מאת: עילאי לוי
פעם לפני מלא שנים היה רק מים בעולם ולא היה כלום וה’ ברא את העולם בהתחלה הפך את השמיים ואת הים ואחרי זה שם אור וחושך הכל בהתחלה היה חשוך ולא היה אפשר לראות כלום עד שה’ שם שמש וירח, ירח בלילה ושמש ביום ואז אם הוא היה אומר ויהי אור אז היה אור ואם הוא אמר ויהי חושך אז היה חושך ואז הוא ואז הוא ברא את אדם וחווה, חווה היתה הבת ואדם הבן והם נולדו גב מול גב ואז ה’ הפריד אותם והם היו בני אדם שיכלו להיות ביחד אדם מצא חן בעני חווה, וחווה מצאה חן בעני אדם. והם חיו בגן עדן ואז ה’ הסביר להם את הכללים בגן עדן. והם היו ערומים עד שה’ אמר להם להתלבש והיה חוק ממש חשוב בגן עדן והחוק הוא לא להתקרב לעץ הדעת עץ הדעת היה מסוכן ויכל לגרום לאדם וחווה לעוף מגן עדן. ויום אחד חווה היתה ליד עץ הדעת ופגשה שם נחש, אמר לחווה הנחש:” בואי תאכלי מהתפוח הוא טעים כדי לך לנסות” וחווה היססה ואמרה לנחש:” אסור לי לאכול מהתפוח ה’ הזהיר אותי” ואז הנחש הצליח לשכנע את חווה לאכול את התפוח ואז חווה אכלה את התפוח ואדם ראה את זה ואמר לה:” מה את עושה ה’ הזהיר אותנו והוא אמר לך במפורש אסור לאכול את התפוח”
ואז ה’ ראה את חווה אוכלת מעץ הדעת וכעס נורא על חווה וגירש אותם מגן עדן ולנחש הוא קיצר את הרגליים והוא רק זחל וה’ לא הכניס יותר את אדם וחווה לגן עדן .
ולאחר כמה שנים שבני ישראל היו עבדים במצרים ופרעה היה המלך היה בארץ כנען ולאשה אחת קראו יוכבד ונולד לה ילד ושמו “משה” ומשה היה תינוק שלא יגע כלום ולא הבין דבר ויום אחד פרעה הכריז על זה שכל זכר ותינוק ימות ויוכבד לא הסכימה היא התחבאה מפני פרעה וחילו ואז היא הלכה ליאור ושמה את משה בתיבה ונפרדה ממנו בשירה היא שרה לו שיר מיוחד שיזכור אותה תמיד ואז היאור שמר עליו מפני כל מכשול תנינים, כרישים, דגים, אבל משה היה בטוח ואז אשה אחת ראתה אותו וקראו לה ביתיה והיא היתה בתו של פרעה והיא לקחה אותו מהיאור והלכה לפרעה ואמרה לו שהיא מצאה תינוק ופרעה חשד בתינוק והוא עשה דבר הוא לקח ערימה וערימה של זהב אם הוא יבחר בזהב אז הוא ימות אם הוא יבחר בפחמים אז הוא ינצל ומשה בא לבחור של פחמים בזהב ואז ה’ עצר אותו ושם את הלשון של משה בגחלים ופרעה היה בהלם והוא אמר הוא לא ימות הוא יהיה חלק ממצרים ואז אחרי כמה שנים שמשה גדל אז היה לו עוד אח וקראו לו רעמסס והם היו עושים תחרויות רכיבה ויום אחד משה ראה איזה מצרי מכה יהודי ומשה ישר בלי להסס קפץ על המצרי הזה והרביץ לו וקבר אותו באדמה ואז ברח ממצרים ולא חזר ואז המצרים סיפרו לפרעה מה שקרה ופרעה אמר למצרים לתפוס אותו ולהרוג אותו אבל משה ברך רחוק ולא מצאו אותו ואז היה איזה מדורה שזה היה הסנה, והסנה דיבר ומשה לא הבין מי מדבר אליו עד שהבין שזה בא מהסנה וזה היה ה’ ומשה שאל מי זה וה’ ענה לו שזה ה’ ומשה אמר שאני יודע מי זה והוא אמר שזה ה’
ואז בסוף אחרי כמה שנים בני ישראל חזרו ממצרים לארץ ישראל וצריך תמיד לזכור שה’ איתנו ואף פעם לא לפחד כי עם ישראל לא מפחד
הסוף
