זה היה לילה וכמעט נרדמתי, אבל שניה לפני שנרדמתי שמעתי נחירה של אחי. חשבתי לעצמי, “אחי לא נוחר,” אז הייתי בטוח שזה היה נקישה בדלת – אבל מי הולך ונוקש בדלתות בשעה כזאת מאוחרת בלילה? החלטתי לקום מהמיטה ולהסתכל בחור הקטן שבדלת. כשהסתכלתי, ראיתי איש עם שיער חום ולבן ובלי כיפה. החלטתי שיכול להיות שהוא מישהו רע אז בדקתי שהדלת נעולה ושאלתי אותו מי הוא. הוא ענה שהוא עני נוצרי ושבארץ מולדתו לא היו נותנים כסף לעניים, אז הוא החליט לעבור לישראל כי היהודים נותנים צדקה לעניים. לא ידעתי מה לעשות אז החלטתי לשאול את אבי.
לצערי לא הבנתי נכון את התשובה של אבי ופתחתי את הדלת. ברגע שפתחתי את הדלת האיש פרץ פנימה, קשר את ידי, לקח את כל האוכל במקרר וברח והשאיר אותי קשור!
צעקתי בכל כוחי “הצילו!” וברגע שאחותי שמעה את הצעקה שלי היא רצה ושחררה אותי. הזעקנו את השוטרים וגם ניסינו לרדוף אחרי האיש. השגנו אותו והחזקנו אותו עד שהשוטרים הגיעו. הם שאלו אותו לשמו והוא אמר ששמו ברוך שיקמָנוּ. אחר כך סיפרנו מה שקרה והם לקחו אותו למעצר. חזרנו הביתה, בדקתי שהדלת נעולה היטב והלכנו לישון. היה לי קשה להירדם ולכן לא התעוררתי בזמן והגעתי לבית הספר רק ב-12:00!
בגלל שהגעתי ללא אישור, המורה שלימדה באותו זמן הענישה אותי ולא נתנה לי לצאת להפסקה. בזמן שכולם היו במגרש נשארתי בכיתה ונזכרתי במה שקרה אתמול בלילה ופתאום שמעתי נקישה בחלון. מיד חשבתי שזה אותו ברוך מאתמול, הסתכלתי בחלון וראיתי שצדקתי אבל לא ידעתי איך הוא יצא מהמעצר. שאלתי אותו איך אבל הוא אמר שהוא רק יגלה לי אם אני אפתח לו את החלון. הפעם לא נפלתי ברשת ולא פתחתי את החלון. היה צלצול וכולם נכנסו כמו נהר לכיתה, וברוך נעלם.
אחרי ההפסקה היה לנו שיעור חשבון, ולאחריו היה שיעור שלא יכולתי להתרכז בו אז יצאתי מהכיתה והלכתי בדרך הביתה, אבל כל הזמן פחדתי שאראה את ברוך שיקמנו. כשפניתי לרחוב שלנו פתאום הוא באמת הופיע מולי ואני ברחתי מיד הביתה.
כשנכנסתי אמא שלי שאלה אותי למה הגעתי הביתה מוקדם? לא ידעתי איך להסביר לה והלכתי לחדר שלי. אחרי שאחי חזר, אכלנו ארוחת צהרים ואמא שלי ואחי הלכו לקניות בסופר ואני נשארתי בבית.
שוב דפקו בדלת הבית שלי וכשהסתכלתי בחור הדלת, ראיתי את ברוך שיקמנו מחייך. הוא ביקש להיכנס והבטיח לספר לי איך יצא מהמעצר, אך גם הפעם לא נפלתי ברשת ולא פתחתי את דלת. אבל אז שלף רובה ואמר לי להרים ידיים ולפתוח מיד! מאוד פחדתי ופתחתי, ברוך נכנס ושם דבק על הפה שלי ולמרות שניסיתי לצעוק, לא יכולתי. הוא קשר אותי ושם אותי בצד. הוא לקח את כל מה שהוא היה יכול וברח. אחרי בערך חצי שעה אחי ואמי חזרו ושיחררו אותי. התקשרנו למשטרה שוב וסיפרנו שהאיש שהם תפסו בלילה הקודם שוב מסתובב ומטריד אותי. המשטרה ערכה חיפוש ולבסוף היא מצאה אותו ושמה אותו בכלא.
בלילה חלמתי שברוך שוב יצא מהכלא. למחרת כשחזרתי מבית הספר המשטרה הגיעה ואמרה לי שבפעם הראשונה שברוך היה בכלא אחד השוטרים בא להביא לו אוכל וברוך גנב את הרובה של השוטר וברח. המשטרה אמרה שעכשיו היא תשים שמירה מוגברת על התא של ברוך, וכך הסיפור נגמר.
