שם הסיפור: בעיה בחיים
היה היה ביום חביב ושטוף שמש ילדה ושמה מאיה, מאיה התעוררה בבוקר, צחצחה שינים, שטפה פנים ואכלה קורנפלקס. אחרי שהתלבשה הלכה מאיה לבית הספר וישבה ליד חברתה דניאלה.
מאיה היא ילדה קטנה יחסית, היא בת 9 ורבע והיא גרה ברחוב הלבבות 2 בתל אביב.
מאיה הולכת לבית ספר בשם “חיוך יפה” ולומדת בכיתה ד3.
למאיה יש עיניים כחולות ושיער בצבע חום-שחור.
מאיה שאלה את חברתה שלידה אם יש שיעור משנה היום וחברתה דניאלה לא הגיבה לה.
אחר כך בהפסקה ראתה את חברותיה משחקות בתופסת מסטיק. שאלה מאיה את חברותיה אם היא יכולה להצטרף אליהן וחברותיה גם הן לא הגיבו לה.
ישבה מאיה בכיתה לבדה וחשבה לעצמה למה כל חברותיה לא עונות לה. כך נמשך כל היום.
עד שכאשר נשמע הצלצול של סוף היום מאיה חזרה הביתה עצובה ובוכה.
פתאום ראתה אותה אחותה הגדולה יושבת לבד בחדר עצובה ובוכה. אחותה הגדולה התישבה לידה ושאלה אותה: “מה קרה לך מאיה?” ומאיה ענתה בהרמת כתף. אחותה שאלה שוב :”מה קרה לך מאיה, תספרי לי”, ומאיה הפעם סיפרה לה את הסיפור שהיה עם החברות שלה בבית הספר. חשבה אחותה רגעים ספורים ואמרה לאחותה הקטנה (מאיה) שדבר זה נקרא חרם ושתדבר עם חברותיה ועם המורה ועם אבא ואמא “ותספרי לחברותיך שזה לא נעים כדי שיבינו שזה לא נעים ולא יפה ושירגישו כמה פגעו בך”.
מאיה נישקה את אחותה ואמרה לה תודה והלכה לישון כי הוריה חזרו באותו יום מאוחר מאסיפת הורים של אחיה האמצעי. בלילה מאיה חלמה על אחיה שמקבל ציונים טובים באסיפת הורים וגם שחברותיה מצטערות ומבקשות סליחה ומאיה סולחת להן.
מאיה התעוררה בבוקר חדש ושמח כי ידעה שהכל יסתדר היום. וגם קיוותה שחברותיה ידברו איתה היום.
אחרי שמאיה עוד פעם צחצחה שיניים שטפה פנים ואכלה קורנפלקס והתלבשה הלכה מאיה לבית הספר וגילתה שטעתה. חברותיה גם באותו יום לא דיברו איתה . וכך עבר אותו יום ומאיה חזרה הביתה עוד פעם בעצב, הסתכלה בטלפון שלה וראתה שחברותיה הקימו קבוצה בווטסאפ ושמה “אם הייתה תחרות של ילדות מעצבנות מאיה הייתה זוכה במקום הראשון”. מאיה הרגישה שיש לה בעייה באיך שהיא נולדה ונראית (בגלל זה קוראים לסיפור “בעייה בחיים”).
הלכה מאיה לחדרה וסיפרה לאחותה (אותה אחות מאתמול) את מה שקרה עם הקבוצה שהוקמה על ידי חברותיה. אחותה הגיבה לה בפנים חושבות וענתה לה: “מאיה, האם סיפרת לאבא ואמא?” ומאיה ענתה לה: “לא סיפרתי כי לא הספקתי”. ואחותה ענתה לה :”נו אז זה פתרונך, תספרי לאבא ולאמא עוד היום ותסבירי להם שזה לא נעים לך ושזה בא בפתאומיות אתמול בבוקר ואבא ואמא ימצאו לך עוד פתרון”.
מאיה הלכה לאמא ולאביה וסיפרה להם את מה שהתרחש כי באותו יום החליטו הוריה של מאיה לחזור מוקדם כיוון שאתמול חזרו מאוחר בגלל אסיפת ההורים של אחיה הבינוני.
הוריה הציעו שיעדכנו את הוריהם של חברותיה במתרחש ומאיה חזרה לענייניה.
כשנרדמה בלילה חלמה מאיה שהיא משחקת עם חברותיה בהפסקה בהמשך לחלום הקודם.
כשהתעוררה בבוקר הלכה לבית הספר והפעם העיזה להגיד לחברותיה את האמת על מה שהיא מרגישה, חברותיה של מאיה הבינו אותה, חיבקו אותה והצטערו על המעשה.
וכך מאז אותו יום הלכה מאיה לבית הספר “חיוך יפה” בחיוך ובשמחה 😊. הסוף.