היי קוראים לי רפאלי ואני בת 11 ואני בכיתה ו׳ .
אני רוצה לספר לכם על הקושי שהיה לי לעבור בית ספר ואני בהחלטתי לכתוב את הסיפור הזה להראות לילדים שבסוף יהיה טוב .
הכל התחיל שנה שעברה בחודש יוני.
שחזרנו אני ואחים שלי מבית הספר אמא שלי אמרה לנו לשבת והיא אמרה לנו שיש לה בשורה טובה .
היא הסבירה לנו שזה השנה האחרונה שלנו בשלהבות אז שנהנה מהימים האחרונים עם כל החברים והחברות שלנו, וששנה הבאה ניהיה בבית ספג בשם אורות רש׳י .
אני ואחים שלי היינו בשוק וממש עצובים לא עצרנו לבכות .
מלא שאלות בראש שלי .
איך להפרד מהחברות שלי?
איך לספר להם את הבשורה הזאת ?
איך הם יגיבו ?
ומעל הכל איך לספר הכל לחברה הכי טובה שלי קרן שמאז כיתה א׳ איתה הבטחנו לסיים את לימדנו ביחד.
אמא שלי לא הפסיקה להסביר אורות רש״י יותר מתאים לנו והרמה שם ממש טובה ושההחלטה שלה היתה סופית .
למחרת אמא שלי הפתיעה אותי ועשתה לי מסיבת פרידה עם החברות שלי החברות כתבו לי מלא מכתבים והביאו לי מתנות.163
בחופש הגדול ממש נהנתי טסתי לחול ,חגגתי יום הולדת 11 ,הלכתי לקייטנה.
חופש הגדול הסתיים ועוד יותר נלחצתי .
יום לפני תחילת שנת הלימודים לא הצלחתי להרדם. היה לי עוד כמה שאלות :
האם יהיה לי חברות ?מורה נחמדה? לימודים
קשים…
למחרת התעוררתי ב6:15 ,אכלתי ארוחת בוקר , התלבשתי ויצאתי לבית ספר עם הלחץ בבטן .
כשהגעתי לבית הספר המורים עמדו ליד השער וחילקו סוכריות.
נכנסתי לכיתה שלי והיו שם כבר ילדות.
כל העניים היו עליי התחלתי להיות אדומה מרוב מבוכה .
התיישבתי במקומי מקדימה והמורה נכנסה .
למורה שלי קוראים אפרת שרון היא הייתה נראת נחמדה , עדינה וצעירה .
התחלנו את היום בתפילה אחרי זה עשינו הכרות ויצאנו להפסקה. כל הבנות באו לשולחן שלי והתחילו להתעניין בי .בזמן הזה הרגשתי הקלה .חלק מהבנות שאלו אותי אם אני רוצה לבקר איתם את בית הספר, אני ממש התביישתי אבל בסוף הסכמתי בשמחה.המבנה היה יותר גדול משלהבות והיה פי 2 תלמידים.
היום עבר ומיהרתי הביתה להתקשר לחברה שלי קרן.
סיפרנו אחת לשניה איך עבר עלינו היום הראשון של הלימודים , ׳׳התגעגעתי אלייך זה היה מוזר לי להיות בלעדיך ׳׳אמרתי לה.
הבטחנו שניהיה בקשר כך השנה .
החודשים עברו והיה לי כבר מלא חברות ,
הרגשתי כאילו אני למדתי שם מתמיד.
התחלתי לבלות איתם לצאת לגינה , לקניון לאכול גלידה .
היום הם ממש חלק מהחיים שלי.
בנוסף ההיתרון הוא שיש לי מלאאאא מסיבות: אני מוזמנת לבנות מצווה של הבנות מהכיתה שלי והחברות מבית הספר הישן שלי.
שנה הבאה אני עולה לחטיבה והבשורה הטובה זאת שאני וקרן נרשמות לבר אילן. אני ממש מקווה ששתינו נתקבל וניהיה באותה הכיתה .
הסיפור שלי נגמר והרווחתי ליהות בבית ספר הזה :למדתי יותר תורה ומצווה , השתפרתי בעניין הצניעות ומידות .
תודה לה׳ שהוא נתן לי את ההזדמנות הזאת.
תןדה למורה שלי אפרת שהיא תומכת בי, עוזרת לי ,מקשיבה ותמיד תהיה פה למה שני צריכה .
תודה לתלמידות מהכיתה שנתנו לי את ההרגשה ליהות חלק מהכיתה שלהם .
בסוף יהיה טוב 
